החיים של ענבל, ולפעמים החוסר חיים שלה

טוב אז ככה. היה טיול של השומר הצעיר. זה היה הטיול  הראשון שבו הדרכתי את הקבוצה שלי. היה ממש קשה, אבל אני מקווה שעוד ישתפר... ביום רביעי היה בביה"ס ערב קיוסק. ממש נהנייתי. היה מופע של הפנים. חלקם היו עם חצאיות מיני וחלקן בלי חולצה. היה משעשע למדי. השבוע התחיל שוב לאחר טיול לא קל - דבר שקצת הקשה עלי. נעתי בין בריאה לחולה לאחר שהייתי בעצרת רבים שנגמרה במבול מטורף ביום שבת. קפאתי מקור במשך שעה-שעתיים. לא כל כך הופתעתי לגלות שאני עומדת להיות חולה...

ביאסא כבר ביום ראשון המצב שלי ל היה מי יודע. הלכתי לרופאה. היא רצתה שאני אלך הביתה. כמובן שלא הסכמתי - אחד הדברים שיותר מפחידים אותי זה להשלים חומר מיאסא. ביום שני היה מבחן בכימיה. כמתי עם כאב בטן מטורף וחוסר יכולת לזוז פחות או יותר. הלכתי למדריכה, שגם רצתה לשלוח אותי הביתה. היא צלצלה להורים ובסוף בדרך נס סגרנו שמחכים ורואים האם המצב מחמיר. באיחור של חצי שעה הגעתי למתמטיקה. סטלה (המורה) הבינה מה המצב שלי ונתנה לי להישתחרר. חזרתי לישון בחדר עד 9:30. ביום שלפני כן קרה דבר דומה, אך במקום לישון היתאמנתי למבחן. קמתי ב-9:30 לארוחת הבוקר. היה לי חלום ממש מוזר - לא חשוב. כשקמתי ראיתי יב'ניקית שאני נורא אוהבת שקוראים לה דורון. היא הייתה כולה מחייכת. היא תמיד עושה לי מצב רוח טוב (היא הדריכה אותי בסדנה). אמרנו בוקר טוב והיא איחלה לי בהצלחה. הרגשתי יותר טוב והייתה לי תחושה שלמרות הכל, הבוקר התחיל מצויין. הלכתי למבחן ויצאתי באחלה תחושה. היום היה נראה יותר טוב מכפי שחשבתי. במשך היום נהנייתי והרגשתי יותר טוב. האפשרות ללכת הביתה כבר לא היתה מאימת. מידי פעם נידרשתי לדווח למדריכים על מצבי. לקראת הערב רציתי להגיד לדורון לילה טוב. דבר שהיה בלתי אפשרי בהיתחשב לשעה וליום (יש בד"ן) ב-11 בלילה אופן מפתיע לחלוטין היא דפקה בדלת ורצתה מטאטא. זה ההי נחמד מאוד. באותו זמן גיליתי שכשהיא הייתה בכיתה י' היא הייתה בחדר שלי ושמחר היא באה לכדורסל. אח"כ באה טלי לבד"ן ואז דורון בידיוק החזירה את הציוד - מה שגרם לסיטואציה די משעשעת... ביום שלישי איחרתי לכדורסל וכשהגעתי גיליתי שהם כבר לא שם. בצהריים שיחקתי כדורסל עם ספיר, דור , יונתן ומוחמד. גם קצת עם פלג. נהנייתי מאוד. במקור התכוונתי להזמין את דורון לשחק (היא ממש טובה) אבל היא לא הייתה. הייתה פעולה שהעברתי בשמו"ץ. אני לא בטוחה אם היא הייתה טובה או נוראה. אח"כ הייתה את הפעולה שלי - שהייתה נחמדה, חוץ מהקטע שבו כמעט הזמינו ניידת לעצור אותנו. זו הייתה פעולת פדיחות וקצת עיצבנו את המנהל של קפה הילל... בערב ראיתי את דורון, הייתי לגמרי לא מאופסת והיה נחמד לקבל חיוך מעודד ממנה. ביום רביעי היה לי זמן פנוי בין שיעור לשיעור. ביליתי שעה וחצי עם אייזן.  הפכנו לחברים באופן רשמי. יותר מאוחר הייתה רופאת שיניים ששמה לי פלטה - אאוץ'! בערב היה ערב קיוסק והיה ממש מגניב: היה ריקוד בנים בהם חלקם היו בלי חולצה וחלקם היו עם חצאיות מיני. היה משעשע למדי. אתמול היה יום חמישי - היום הכי ארוך. למדתי מ-8 עד 5:40. בסך הכל היה טוב. במתמטיקה היה נחמד ובביולוגיה מעבדה ממד נהנייתי, רק חבל שמקבלים דוח מעבדה לעשות. בכימיה היה קצת מטיש, אבל נחמד ובמחשבים היה מעצבן לי. נטשה לא הגיע והילדים זלזלו במה שהמורה אמרה והיתעלמו מההערה שלי לגבי זה. אני שוקלת האם לעזוב מחשבים, אני לא באמת אוהבת את זה נראה לי. בערב היה קפואירה. זה היה מצויין. היה אימון ממש כיף ונהנייתי לצאת קצת אחרי יום ארוך אל האנשים הטובים בקפואירה. אני לא באה הרבה כי יש לי המון לחץ וגם הרבה פעמים כואב לי בבירכיים. זה ממש חבל לי כי זה אחד הדברים הכי חשובים לי. הבאתי איתי את דור (כבר פעם שנייה!) ואני חושבת שהוא גם נהנה. חזרתי לפנימייה ואמרתי שלום לאייזן. מיום רביעי בערב דורון הייתה חולה. היא הלכה הבייתה ולא הייתה בערב. לכן עד להיום לא יכולתי להסביר לה למה לא באתי לכדורסל. אי אפשר להתקין אייי סי בביה"ס  ולכן לא יכולתי לשאול אותה מה שלומה. לא היה לי נעים להשיג את המספר שלה ככה שנאלצתי לחקות עד להיום. היום עשיתי שיעורי בית כמעט 10 שעות. 7 שעות וחמישים דקות מתמטיקה והשאר ספרות וערבית. מטורף!!! עכשיו בועז אצלי ולא נעים לי להמשיך לכתוב בבלוג. הגיע הזמן להפסיק לעשות שיעורים וללכת לאיזה סרט נחמד.

שיהיה לכולכם לילה טוב, ולדורון, תרגישי טוב - חסר לך שאת תהיי חולה ביום ראשון (את בטח לעולם לא תקראי את הפוסט הזה אבל לא נורא)....

( :

אני בשישבת בבית!!!!!!!!!!!!

(לעיתים רחוקות יש דבר כזה)