חוזר מהמתים - ובגדול |
| 12/2002
ככה סתם באמצע החיים
יש ימים בחיים שהם בלתי צפויים לחלוטין, אתה קם בבוקר ויודע מה מתוכנן לך לאותו היום מראשיתו ועד סופו, היומן מלא פגישות יש המון סידורים נסיעות אנשים לפגוש, לפעמים כל מה שתכננת באמת מסתדר, לפעמים הכל מתבלבל ומתבלגן ולפעמים פשוט קורים לך דברים נחמדים שלא ציפית להם בכלל, וככה סתם יוצא לך יום נחמד.
בבוקר, בית משפט, דיון בפני שופטת מנומנמת שהפרצוף שלה רק יכול היה ללמד כמה היא היתה רוצה עכשיו להיות מתחת לפוך בבית מול הטלויזיה ולא איתנו באולם (אפשר לחשוב שאני רציתי להיות שם...) אחריו אמורה להיות ארוחת בוקר עם ידידה טובה, ככה סתם להתעורר ביחד עם כוס קפה אמיתית ולהנות מחברה טובה ואמיתית (מותר לפעמים לא ?).
מתקשר אליה, היא עסוקה...מצטערת לא יכולה, חייבת להיות במשרד...
קורה...
ככה סתם התפנו שעתיים.
ישבתי על הספסל בבית המשפט, לבד, בוהה באנשים שעומדים מסביב, לא רוצה לחזור למשרד ממילא כבר אמרתי להם שאני אאחר, אז למה לחזור כל כך מוקדם.
ככה ישבתי 10 דקות חוכך בדעתי איך לשרוף שעתיים מהנות בעיר הגדולה.
ואז פתאום ככה סתם הופיעה שרון, כל כך בלתי צפוי כל כך נחמד כבר שנים שלא התראנו אני ושרון, אולי שנתיים.
"מה אתה יושב ככה לבד ? אתה בא לקפה ? יש לי שעתיים חופש"
ככה סתם פתאום באמצע החיים .
את שרון הכרתי פעם בעבודה, ילדה יפה, מצחיקה תמיד מחייכת, פעם היה בינינו משהו, קצר, יפה.
ישבנו לקפה, ועוד אחד..
אחר כך למוזיאון, כן כן באמצע החיים למוזיאון כאילו אין מחר, אני והיא מסתכלים על תמונות על התערוכה החדשה של פיקאסו, צוחקים מסתכלים.
פתאום החיים נראו קצת יותר ורודים.
| |
| כינוי:
מין: זכר
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
