אז זהו אחרי שניייים שלא כתבתי כאן כי כידוע אני כותבת רק כשממש ממש רע לי וכנראה שזה מזמן לא קרה...אבל ההורים ה"יקרים" שלי היו חייבים להיות אלו שיחזירו את הדיכאון והחתכים והשיגעון הנחמד שלי....הם לא מבינים שאני כבר לא תחת השליטה שלהם....בת 21....אמנם גרה אצלם בבית אבל רק כי הם בחרו בכך כי יש לי אופציה שלא...והם לא מוכנים...אבל מנסים בכל דרך לכפות עליי את המשטר העקום שלהם...אמא שלי גזענית מטומטמת מרגישה אליטיסטית...ד"ר לביולוגיה עאלק....הפלצנות והגועל נשפכים ממנה בטונות...ואבא שלי שהוא אחלה בנאדם שאני בד"כ מעריכה ואוהבת...רק שכשהוא מתעצבן בד"כ בעקבות האמא הפסיכית שלי הוא יודע רק דרך אחת- לצעוק.

לי נמאס. אני פשוט הגעתי למצב שאני כבר לא אוהבת אותה...את אמא שלי (אבא שלי עוד נסבל) אני אפילו יכולה לומר שאני שונאת אותה ואת הקיום שלה ואת כל הדעות העקומות שלה על איך העולם והכל צריך להיראות....אשה צרת אופקים ורעה. גזענית, קרה, יודעת רק לצעוק, בחיים לא ישבה עם הבת שלה בבית קפה....קראה לי שרמוטה (לא נשמע לי תואר הולם לבחורה בת 21 שהייתה עד היום עם 5 גברים, 4 מתוכם קשרים רציניים. אני לא מבינה אותם. כסף יש. יותר מידי אפילו אבל אני מעולם לא ביקשתי את זה לא ביקשתי שתרעיפו עליי כסף ומתנות ושתרצו אותי בכל פעם שאני רבה איתכם. ממש לא....אני בסך הכל רציתי שתדעו להקשיב. ואתם לא...אתם רק יודעים איך להרוס את הקשר הזה והשאריות שנותרו ממנו