הסוף שבוע הזה התבטא בעיקר בהמון מזל משמיים. ברוך השם.
רכבת שאיחרתי בדקה אבל הייתה ברציף עדיין, אוטובוס שמגיע בתחילת הגשם, אוטובוס ברגע הראשון בתחנה ורכבת אחרונה שלא איחרתי היו בהחלט מזל משמיים. כי כנראה שסוף סוף בא לו למעלה שאני אראה את... הדר! לא כל יום אני רואה את הדר, למעשה ראיתי אותה פעם-בכמעט-חמש-עשרה-שנה. וגם מזה התרגשתי.
כך שהוא התחיל בטוב, הסוף שבוע הזה.
אחרי שיעור פרטי אצל איציק, המתמטיקאי בשישי בבוקר, עברתי לשעה בפעולת סיירות מגניבה- סופ"ש הבא אני בחרמון!
הייתי בחגיגות זבד הבת, בשישי בצהריים, ובסופו של אותו יום ראיתי עם דני את הסרט יורוטריפ, שמסתבר שהוא מצחיק גם לבנות. הקינוח היה שיחה מאוד משעשעת עם הדר, רונה ותמר שהיו מחורפנות.
הרגשתי שהיום הזה כבר לא יהיה כמו כל יום- משהו מיוחד צריך לקרות בו. אבל מלבד ביקור אצל נעם והרבה שיעורי בית לא קרה בו כלום. כמה משעשע.
דני עכשיו נהנת במפגש עם חברים ולכן נגזר עלי להשתעמם למוות.
מקווה שמישהי תענה לטלפון כי משעמם לי.
קורא ורוניקה מחליטה למות והאמת שהוא לא מאוד מקורי. את אותו דבר יכולתי להבין מהחיים עצמם, עד כה.
רועיז.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
