לפעמים לא בא לי שאיש ידע עלי כלום.

זה מדהים איך שדברים משתנים, לא?

10/2007

קצת עליה...

כך היא הולכת במסדרונות ההומי אדם, מחפשת נואשות את אהוב ליבה.
עצב בפניה, כשכולם סביבה מחיוכים ומאושרים מדברים עם חבריהם. היא לא לבד, סביבה המון חברים טובים אבל נשמתה בודדה כל כך.
כך היא רצתה, לראות את הנער התכול עיניים שתמיד דמיינה בחלומותיה הולך ומחייך לעברה.... אבל הוא אפילו לא בסביבה. היא עצובה כל כך, ולא בגלל שלא ראתה אותו כל היום...אלא בגלל שהם רבו על שטויות.
היא אוהבת אותו בסתר ליבה והוא לא יודע זאת, וכל פעם היא נפגעת מחדש. זה עצוב כשהוא לוקח אותה כמובן מאליו. לכל אחד יש את האושר לו, אבל הוא חלק מן האושר שלה... ואין לה אותו... האושר שלה לא שלם.
בחוץ יום חם, בבליבה כל כך קר.

נכתב על ידי אולטרה כחולה , 16/10/2007 20:15
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

כינוי: אולטרה כחולה

בת: 34

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאולטרה כחולה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אולטרה כחולה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה