תודה רבה לכל מי ששיתף פעולה, שאלתם שאלות בהחלט מעוררות מחשבה.
כמה אנשים (ומי) באמת מכירים אותך לדעתך?
עצוב לומר את זה, אבל אף אחד לא מכיר אותי באמת. גם לא החברים שלי. יש את הילה, שאנחנו חברות כבר 16 שנה, שאני מניחה שמכירה אותי הרבה יותר, וכמובן החבר וההורים שלי שמכירים אותי טוב מאוד, אבל עדיין, אני לא יודעת עד כמה הם מכירים אותי. אפילו שביני לבין החבר שלי יש המון אינטימיות וקרבה, עדיין יש פנים באישיות שלי, אולי דברים שהייתי בעבר, שאותם הוא לא מכיר.
בסולם מ-1 עד 10 איזה ציון היית נותנת לעצמך מבחינת היופי?
שאלה קשה. כמובן שזה תלוי בהרבה גורמים. ככל שיש לי מצב רוח יותר טוב, ככה אני ארגיש יותר טוב לגבי המראה שלי. כשאני קמה בבוקר וסתם בבית עם הפיג'מה והשיער הלא מסודר והמשקפיים הציון שאתן לעצמי יהיה 2-3. כשאני מתלבשת יפה ומתאפרת ומרכיבה עדשות וכו' אז אני בהחלט יכולה לתת לעצמי 8-9. באופן כללי אני אדרג את עצמי 6.5-7. סה"כ אני לא מאותן בחורות מדהימות ביופיין, אבל יחסית לבנות שאני מכירה אני נראית יותר טוב. יש לי פנים יפות וגם הגוף... נכון, תמיד יש מה לשפר, אבל סה"כ אני אוהבת את הגוף שלי כמו שהוא.
היכן תהיי ומה תעשי בעוד 10 שנים?
אני לא יודעת מה אעשה מחר! עוד 10 שנים אני אהיה בת 31, בטח אגור בבית משלי, עם בנזוג או בעל או איזה תינוקיJ מה אעשה? מקווה שאעסוק בעבודה שבה אוכל לשלב את אהבתי הגדולה: כתיבה וספרים.
החבר יודע על הבלוג?
כן. הוא אפילו קורא.
"כולם מתים בסוף, לא כולם חיים בדרך". זה היה כתוב גם בספר מחזור. וגם "מים שקטים חודרים עמוק".
אני לא חושבת שיש לי כאלו. אני אוהבת כמה דמויות בגוסיפ גירל, אבל לא נראה לי שזה נחשב.... כמובן שיש אנשים שאני אעריך, אבל אין מישהו שאני מעריצה או מנסה לחקות את דמותו.
כרגע, המטרה שלי היא להוציא 100 בכל המקצועות במכינה, על מנת שיהיו לי הכי הרבה אפשרויות לבחירת מקצוע ללימודים. אני רוצה את הציון הגבוה ביותר, ולשם כך אני באמת לומדת ומכינה שיעורי בית לשם שינוי.
מוות, מחלות ותאונות לאנשים שאני אוהבת.
אני אובססיבית לסדר וניקיון. אין, אני פשוט חייבת שהכל יהיה מסודר, מאורגן, נקי ובמקום שלו. אני יכולה להשתגע אם מישהו משאיר לי בגדים על הרצפה, ואם אני אראה כיור עם כלים לא נקיים.
אני בלימודים עד שעות הצהריים, אחרי הלימודים אני מכינה שיעורי בית ועבודות, וכשיש לי זמן אני קוראת, גולשת באינטרנט וצופה בטלוויזיה. בסופי שבוע אני נפגשת עם החבר וגם עם החברים, שלי או שלו. שעמום, אה?
כבר נפגשתי עם בלוגרים, אז אני לא חושבת שתהיה לי בעיה. כמובן תלוי מי ומה מידת הקשר, למרות שאני מנסה להפריד בין החיים האמיתיים לוירטואלים.
כן. הפרעות אכילה זה לא רק אנורקסיה ובולימיה, זה גם אכילה כפייתית, ובהחלט יש קווים מקבילים. אי האכילה הוא רק תסמין לבעיה גדולה יותר, הרי אנורקסיה זה קודם כל בראש. בגדול, זוהי בעיה רגשית שמקבלת ביטוי באי אכילה או בכמות מאוד מצומצמת של מזון. אני מאמינה שגם אכלנים כפייתית פונים לאוכל בצורה מטורפת, בגלל שיש להם איזשהי בעיה סמויה. אני לא כל כך יודעת לתת המלצות, שכן מעולם לא חוויתי את זה, אבל ההצעה שלי היא לפנות לטיפול של דיאטן/ית קליני/ת וגם של פסיכולוג. כך הייתי מציעה גם לאנורקסית וגם לבולמית, כי לבד, לא תמיד מצליחים.
כבר המון זמן שלא רבתי עם ההורים, אבל פעם ככה ופעם ככה. להתווכח איתי זה סיוט, כי אני חייבת לומר את המילה האחרונה.
חשבתי על זה לא מזמן האמת, וזה רעיון נחמד, אומנם לא מקורי. אני חושבת שלא יקרה שום דבר אם גם אחשוף איך הבית שלי נראה, ואולי אעשה זאת בהזדמנות.
אכןJ