כנראה שאני משקרת לעצמי. כנראה שלא סתם הכינוי שלי הוא פייק ריאליטי, כי אני בונה לעצמי מציאות מזויפת.
שוב, וכן, שוב, אני חוזרת לאותם דפוסים והרגלים ישנים ודפוקים מפעם.
יכול להיות שכל מה שאני אומרת לעצמי- שאני חזקה, שעברתי את הכל, שאני יותר טובה מזה- זה שקר אחד גדול. איך יכול להיות שאני חזקה, ואז ליפול, אבל חזק? ונכון, לכל אחד מותר קצת ליפול, אבל יש נפילה ויש נפילה, והנפילה של אתמול הייתה ממש לא לעניין.
עוד פחות מחצי שנה אני אהיה בת 22.
אני סטודנטית במכינה, ואני דיי מוצלחת.
באוקטובר הקרוב אני אמורה להתחיל את לימודיי האקדמיים (אפילו שזה לא נראה ככה, עם הלמידה האפסית שלי לפסיכומטרי אין סיכוי שאני אצליח להוציא ציון גבוה ממה שהיה קודם, וסיכויי הקבלה שלי הולכים ומתרחקים).
אני עשיתי צבא, ובאמת, זה לא היה קל.
היה לי קשר זוגי של שלוש שנים, ולשם שינוי הוא היה בריא כי אף אחד לא אמלל אותי וגרם לי לסבול ולרצות למות.
עבדתי בתמיכה טכנית, שזו הייתה העבודה הכי נוראית שיש. אולי לא הכי נוראית, אבל אחת הנוראיות.
כל הדברים האלו אמורים לבגר אותי. כן, גם זה שנפרדתי מהחבר, זה מראה על בגרות, כי הדר של לפני כמה שנים לא הייתה מסוגלת לעשות את זה. (אפילו הילה אמרה את זה).
אני חושבת שהשתניתי בהרבה דברים, לטובה.
אבל הנה, אני מתנהגת כמו מתבגרת טיפשה במיוחד. הנה, מספיק כמה רגעים שבהן למרות כל מה שכתבתי למעלה, למרות הכל, אני עושה בדיוק את ההפך.
אני מרגישה כמו ילדה טיפשה עכשיו.
לא משנה כמה פסיכולוגים, פסיכיאטריים, יועצים... לא יודעת מה עוד, אני עדיין לא יודעת להתמודד.
מה, פשוט לקבל את זה, שזו אני? שקצת קשה, שקצת לא נעים.... אני לא יודעת להתמודד עם כלום.
אני לא יודעת מה עובר עליי.
כל השבוע האחרון לא מתחשק לי לחייך.
אומרים שצרות באות בצרורות, ו, אני צריכה לקחת את הכל בפרופורציה, אבל לא עושה לי טוב לדעת שיש אנשים עם בעיות יותר גדולות ממני.
גם הבעיות שלי חשובות מספיק.
כל כך הרבה דברים מטרידים אותי, ככל הנראה (אני אפילו לא מצליחה לישון בלי לשתות וודקה יותר מהרגיל).
ואיכשהו פתאום הכל התפרץ בבת אחת.
ויכולתי לבחור אחרת, אבל לא עשיתי את זה.
כנראה שאני דפוקה, ואולי זו איזו דפיקות שאני צריכה להשלים איתה, למרות שאני ממש לא רוצה.
אני פשוט מרגישה כל כך לבד, אבל כל כך כל כך כל כך כל כך לבד.
בא לי פשוט ללכת מכאן, לאנשהו, רק לא להיות פה.
בא לי פשוט שמישהו יחבק אותי.
בא לי לדבר עם מישהו, אבל אני מרגישה שאין לי למי.
אוף.
(ואל תשאלו מה קרה, אתם אמורים לדעת לבד).
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
