אחרי שיומיים בערך הייתי תקועה בבית, וכל מה שעשיתי זה לישון, לאכול, לצפות בטלוויזיה, לקרוא עיתונים, להיות על המחשב, להתקלח, לנקות את החדר ולנדנד לאמא שלי, סוף סוף יצאתי ביום שישי.

נכון, המזג אוויר היה סגרירי, והדבר ההגיוני ביותר לעשות הוא להישאר בבית מתחת לפוך, עם החימום, מול הטלוויזיה ולבלוס את העוגת שוקולד שאימי אפתה, אבל כבר נמאס לי! העדפתי לצאת, מאשר למות משעמום.

אז התלבשתי חם חם, והלכתי לעמרי, וביחד הלכנו לקריון, או יותר נכון לבאולינג.

בדרך פגשנו את אלון, שדיי הבהיל אותנו, ואז את ענת ואת מור.

אני ומור לא שיחקנו, אני סתם הראיתי לכולם תמונות, ואחרי הסיבוב הראשון, ענת ואלון שיחקו עוד סיבוב, רק שניהם.

זה לא לקח הרבה זמן, ואז נסענו באוטו של ענת (טוב טכנית זה האוטו של ההורים שלה) לקריון... כן כן, נסענו אפילו שזה כולה כמה דקות הליכה ברגל. וזה היה כזה משעשע, עשינו את עצמנו משפחה. (אין על הבדיחות שלנו).

בקריון ישבנו בארומה, וכולנו הזמנו שוקו חם, מה שהיה מוזר, שכולנו נתנו שטר של 20, כלומר סה"כ 100 ₪, ואיכשהו בקופה הם קיבלו רק 80. זה ממש מוזר, לאן נעלם השטר הנוסף?!?!

התנחלנו שם, לא היו הרבה אנשים, עד בערך אחד וחצי. ודרור ורויטל באו להגיד שלום. הם נורא מוזרים לי, כל פעם שאני מסתכלת עליהם זה נראה לי כמו אם ובנה.

ענת לקחה אותנו הבייתה, ושוב היה נורא מצחיק, כי עמרי החליט שהוא לא יכול לחגור את עצמו, שהחגורה לא נמתחת או לא יודעת מה, וענת חטפה עליו עצבים וחגרה אותו בעצמה. זה היה כל כך מצחיק, אבל כל כך.

היום בעיקר ישנתי ועשיתי כלום.

"פשששששש איזה יצירתיות..."

"אני מאוד יצירתית."

"ואני מאוד חרמן."

"אה וואלה? אני לא כל כך"

"אני מאודדדדדד."

"אז יש פתרון...תעשה ביד!"

"אז יש פיתרון ... תעשי לי ביד!"

"אבל הידיים שלי קרות. זה לא יהיה לך כיף."

"נחמם לך אותן. את גם יכולה לעשות ביד עם הפה."

"לעשות ביד עושים רק עם היד אחרת זה לא היה נקרא לעשות ביד."

"חחחחחחחחח להההההההההההההההההההה"

"גיחייי."

"מסטולה, אז מתי את קופצת לעשות לי ביד הא?"

"מתי שבא לך."

"עכשיו."

"סבבה."

"את באה? אני רציני.... אני מחכה לך..."

"יש לך מבחן. אתה צריך ללמוד.חח"

"נווווווווווו את לא רצינית .... בדיוק סיימתי ללמוד..."

"לא אין לי כוח עכשיו...קר לי"

"טוב קיצר אם את לא מתכוונת לממש אל תגרי אותי סתם!"

"אתה לא רציני..."

"טוב אני הולך, זה לא יפה מצידך שאת ככה משחקת לי ברגשות....

אני רציני...... אני באמת נעלבתי....!"

"לא אתה לא רציני....יש לך חברה!אסור לך לדבר איתי ככה!"

נחשו מי זה.

אוף, אני אף פעם לא יודעת אם לקחת אותו ברצינות או לא.