היום הוא היום האחרון ל"חופשת סמסטר". האמת, שאני לא מרגישה שהייתי בחופש כלל וכלל.

רוב הזמן הייתי עסוקה בלחרוש למבחנים, לעשות מבחנים, ואז להתאכזב מהציונים.

והנה אני עכשיו, מבלה את יומי האחרון לחופש בישיבה בפיג'מה מול המחשב.

בא לי חופש אמיתי. כזה שמטיילים בו, שיוצאים מהקופסה. כזה שנפגשים עם חברים. כזה שיש ים, שיש שמש, שיש תחושה כזו של שחרור באוויר.

אני חושבת שאני מתגעגעת לקיץ. אומנם אני מאוד אוהבת גשם וכשאפור בחוץ. אבל אני יותר אוהבת שמש.

אני אוהבת ים. ואני אוהבת לצאת מהבית. ואני אוהבת חיי חברה שכרגע אין לי במיוחד.

אני שונאת את בגדי החורף שלי. בחורף אני משמינה עד מאוד (מי אמר 7 ק"ג שנוספו עליי מאז אוגוסט האחרון?) ואני מאוד סובלת מהקור. אני נאלצת ללבוש המוני שכבות ועוד מעיל, מה שגורם לי אוטומטית להרגיש כמו דביבון ומוזנחת ביותר.

בקיץ אני הרבה יותר רזה, ובגדי הקיץ יותר מחמיאים לי. הרבה יותר מחמיא לי ללבוש שמלות וחצאיות (הבנתי קצת באיחור שדווקא לגזרה עם אגן רחב יחסית הרבה יותר שמלה או חצאית מאשר מכנסי ג'ינס), מכנסיים קצרים, גופיות וכמובן סנדלים. אפשרויות הנעליים שלי בחורף נורא מוגבלות שכן בשנים האחרונות ממש מציק לי בעיניים לראות את עצמי עם מגפיים ואני נשארת תקועה עם האולסטאר. ובזמן האחרון זה גורם לי להרגיש כמו ילדה בת 16, ואני לא אוהבת את זה. אך לפני שבוע קניתי נעלי עקב נמוכות יחסית ליום יום, ואמא משאילה את המגפיים שלה, שהן יחסית נראות לי בסדר.

בא לי לנסוע לת"א. בא לי לקנות בגדים חדשים כי אני ממש משועממת מהמלתחה שלי ובא לי להחליף אותה.

התחלתי לשמור קצת על מה שאני אוכלת ואני מקווה שהשלושה – ארבעה קילוגרמים עודפים יסתלקו להם.

עם בויפרנד הכל נהדר ומצוין עד כה. לצערי הרב הוא עובד הרבה שעות, מה שלא משאיר לנו הרבה זמן ביחד. אנחנו גונבים שעות פה ושם.

הוא ממש עושה אותי מאושרת ושמחה. אחרי כל הזמן הזה, בו הייתי מיואשת לחלוטין מגברים, אני מופתעת לטובה שמצאתי מישהו כמוהו. יכול להיות שהייתי צריכה זמן ארוך של רווקות (למרות שבכל הזמן הזה לא ממש הייתי לבד) כדי שאעשה שטויות ואתנסה בכל מיני דברים. בסופו של דבר אני בנאדם של זוגיות.

הוא קודם כל חבר. אני אנחנו אוהבים סתם לשכב במיטה ולדבר על כל דבר. הוא אכפתי, ודואג לי ונחמד למשפחה שלי, אז ככה ש...בינתיים אני מרוצה.

זה דיי מצחיק, אף אחד מהחברים המשותפים שלנו באוניברסיטה (מלבד חברה מאוד טובה שלי) לא יודעים שאנחנו ביחד (אבל אני בטוחה שחושדים). כרגע אנחנו שומרים על זה דיי בסוד, לא מתחשק לנו שכל החוג ירכל עלינו ויחקור לנו את החיים. אני תוהה כמה זמן נצליח להחזיק מעמד בלשמור על "הסוד". קצת מבאס אותי לחשוב שמחר אנחנו אמורים להיפגש ואני אמורה לתת לו רק נשיקה על הלחי ולהתנהג כאילו הוא ידידי הטוב משכבר הימים. זה הזמן לבדוק את כישורי המשחק שלי.

החלטות לסמסטר ב':

1. להשקיע, להשקיע, להשקיע, ולחרוש. אני רוצה לשפר את הממוצע שלי כדי שאסיים את השנה הראשונה שלי בתחושה של הצלחה. אני לא צריכה לקבל מצטיין או משהו, אבל ממוצע 85 יהיה נהדר.
2. לנסות לחסוך כסף. אני ובויפרד רוצים לטוס בקיץ לאמסטרדם.
3. להפסיק עם הזלילות ולהתחיל להקפיד. תזונה לא טובה עושה לי גם שמות בעור הפנים. אני רוצה לרדת 3 ק"ג.
4. לנצל את חופשת הפסח הארוכה בשביל לעשות דברים כיפיים ומהנים.
5. לנסוע לת"א.
6. להחליף את המלתחה שלי. זה מתנגש קצת עם עניין החסיכת כסף, אבל לא חייבים שהבגדים יהיו במחיר מופקע!