את היומיים האחרונים של החופש העברתי יחד עם החבר ועוד שני זוגות חברים בצימר בצפון.
הדרך לצימר הייתה רצופה במכשולים ולא האמנתי שאי פעם נגיע.
זוג אחד עשה בעיות- פעם המחיר יקר מדיי, פעם זול מדיי, פעם "אולי נעשה אוהלים", לא עונים, לא זמינים... זה ממש חירפן אותי. אני אוהבת להיות מאורגנת ומסודרת, לדעת שהכל סגור מראש. אני שונאת להשאיר דברים כאלו לרגע האחרון.
ביום שישי חבר שלי אסף אותי מהעבודה ומשם היינו אמורים לנסוע ישירות לצפון. אבל, מסתבר שהם החליטו להשאיר את הקניות לרגע האחרון.
אז נסעתי ביחד עם חבר שלי וחברה שלנו, והחבר שלה נסע לעשות קניות עם הזוג השני ויצאו הרבה אחרינו.
הנסיעה הייתה ממש ארוכה, תוך כדי החברה שנסעה איתנו לא והחבר שלה לא הפסיקו לריב ולהתווכח בטלפון.
לבסוף, אחרי שעתיים של נסיעה פחות או יותר, הגענו לצימר. האמת, שזה לא בדיוק צימר.
מדובר באנשים שגרים בשכונה בתוך קריית שמונה, שבנו על גג הבית שלהם- מעיין שלוש יחידות דיור צמודות זו לזו מעץ. עולים אליהן במדרגות מהחצר האחורית. אני מודה שקצת התאכזבתי, זה נראה אחרת לגמרי בתמונות, לא ציפיתי לבית על בית, אבל אני מניחה שזה מתאים בדיוק לכמה חברים שבאים ביחד.
אחרי שבדקנו את הבקתות שלנו והעלינו את הדברים, אני והחבר שלי החלטנו לבדוק את הג'קוזי. קצת הגזמנו עם כל הקצף ששמנו בתוכו, אבל זה היה נחמד מאוד. עד שסיימנו ויצאנו החוצה- הזוג השני והחבר של זו שנסעה איתנו הגיעו. למעשה, הם היו דיי בריב והייתה הרגשה ממש ממש לא נעימה. כבר חששנו שהם עומדים להיפרד ושכל הסוף שבוע הולך להיהרס. אבל למזלנו- סוף טוב, הכל טוב.
את הערב העברנו בלעשות על האש ובהכנות אליו. היה הרבה מאוד אוכל ובאיזה שלב כולנו התפוצצנו. בעלת הצימר קונדיטורית, אז היא שלחה לנו עם הבנות שלה גביניות ועוגיות שרק יצאו מהתנור. זה היה כל כך טעים! אחרי שהתפוצצנו ישבנו קצת בגינה ודיברנו. זה הזכיר לי את ההורים שלי וחברים שלהם, שהיינו עושים על האש ואחרי הארוחה כל המבוגרים היו יושבים מסביב לשולחן ומדברים.
היו שם גם חתולים שהאכלנו, אבל החתולים לא היו חברותיים במיוחד ולא הסכימו שאלטף אותם.
אחרי שסיימנו עם האוכל וסידורים עלינו למעלה ושיחקנו איזה משחק קלפים שלמדתי אותו לראשונה ולהפתעתי רשמתי לי שני ניצחונותJ
אחרי שנמאס לנו מהקלפים, כל זוג פרש לחדרו. הקירות לא ממש אטומים וקצת שמענו רחשים...
בכלל, היה לי לילה מדהים עם חבר שלי (לא רק מהבחינה הזו! אני יודעת שזה מה שאתם חושבים!) הרגשתי (וגם הוא הרגיש) שהתקרבנו עוד יותר.
התעוררנו למחרת דיי מוקדם, היינו הראשונים שהתעוררו. ישבנו קצת בחוץ ופשוט הקשבנו לשקט. הצעתי שבינתיים עד שכולם יקומו ננצל שוב את הג'קוזי, הפעם בלי לשים כמויות אדירות של קצף!
לאט לאט כולם התעוררו, שמנו מוזיקה, והתפננו להכין את ארוחת הבוקר. ואיזו ארוחת בוקר מושקעת זו הייתה! כמה סוגי גבינות, סלט ירקות, ירקות חתוכים, חביתה עם פטריות, חביתה עם בצל, יוגורטים, פירות, דבש, שוקו, שתייה חמה, לחם, פנקייקים, וופל בלגי. ארוחה של מלון חמש כוכבים. האמת שהרגשתי רע עם זה שאנחנו לא ממש התעסקנו בהכנת האוכל, אז אני התנדבתי לשטוף כלים.
אחרי הארוחה ניסינו להחליט מה עושים. אחת הבנות מאוד פחדנית- מפחדת ממים ומגובה. היא לא מוכנה לעשות שום דבר.
בסוף החלטנו שאני והחבר ועוד זוג- נעשה טרקטורונים והזוג האחר פשוט יילכו הבייתה, כי פשוט זה או לעשות משהו או לנסוע הבייתה.
נסענו לעשות טרקטורונים בכפר יובל- ממש ליד גבול לבנון. לי מן הסתם אין רישיון, אז חבר שלי נהג ואני הייתי מאחוריו. זה היה ממש כיף, אני מניחה שהרבה יותר כיף לנהוג. נסענו ממש ליד לבנון, היא הייתה מהצד השני של הגדר. היו שלבים בנסיעה שממש הרגשתי שאני מתעופפת. באמצע עשינו עצירה ליד נחל, כל המסלול לקח בערך שעה.
אחרי שסיימנו, נסענו עייפים מאוד הביתה.
זה היה טיול כייפי, שובר שגרה, דרך נהדרת לסיים את החופש. אתמול בלילה לפני שנרדמתי חשבתי לעצמי שזה עבר כל כך מהר, לא האמנתי איך הסוף שבוע הזה פשוט טס. אני מקווה לעשות את זה שוב.
כמה תמונות נבחרות (אפילו עוד לא העליתי את התמונות לפייסבוק):
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
