זהו זה,

מחר תשעה חודשים (כמו היריון) של הכנות מגיעים לשיא - יום נישואיי.

בזמן האחרון הייתי נתונה בלחץ רב. גם עזבתי את העבודה וגם ההכנות האחרונות - עשו את שלהם.

זה התבטא בכל מיני תחלואים שונים ומשונים, הרגשתי שאני עצבנית וחסרת סבלנות ואני בקושי מצליחה לישון כמו שצריך.

החברות הקרובות ארגנו לי מסיבת רווקות בהפתעה אצלי בבית. כך שגם אני זכיתי למיני אלמנטים פאליים והפעלות משעשעות. 

עד הרגע האחרון התעסקנו באישורי הגעה וסידורי ישיבה - וזה היה מחרפן! גם אחרי שהגענו לאולם למסור סידורי ישיבה סופיים - עשינו שינויים. זה ממש מבאס שגם ברגע האחרון אנשים מודיעים לא מגיעים. יש לי פחדים שאף אחד לא יגיע או שיגיעו ממש מעט אנשים, אבל אני מנסה לנטרל את זה.

בנוסף, הזמנו קופסאות בצורת חתן וכלה באיי.ביי כדי למלא בסוכריות. הזמנו לפני הרבה מאוד זמן והן הגיעו לפני כמה ימים. זה גם משהו שדיי חרפן אותי... (אני בריידזילה?!). ביום ראשון ישבתי להרכיב ולמלא אותן וזה לקח לי שמונה שעות וגב דואב.

אתמול הייתי במקווה.

מאוד חששתי מהחוויה הזו, זה גם משהו שאני לא מאמינה בו, אבל הופתעתי לטובה.

קודם כל - המקווה היה מהמם! אסתטי ומעוצב כמו ספא. חדר ההתארגנות מאובזר עד לפרטים הקטנים! והבלנית הייתה ממש מקסימה, נתנה לי להרגיש בנוח וגם חיבקה אותי אחרי הטבילה ובירכה אותי. גם חווית הטבילה הייתה בסדר - צללתי למופת. ואני חשבתי שאני לא יודעת לצלול...

אני כבר מתחילה להתרגש ומחכה למחר בקוצר רוח.

אני מאחלת לנו שתהייה חתונה שמחה, מרגשת, כיפית ושכולם יהנו, 

וכמובן - הרבה שנים של חברות ואהבה.