השבוע סוף סוף זימנו אותי לריאיונות עבודה.

הגעתי למקום X בשעה שנקבעה לי, אבל הסתבר לי שהבחורה שהייתה אמורה לראיין אותי נכנסה לישיבה. היא ידעה שאני מחכה לה, אבל היא לא אמרה לי כלום. למעשה, לגמרי במקרה הבנתי ממישהי אחרת שהיא בישיבה.גם הבחורה בקבלה יצאה להפסקה ולא היה אף אחד. אז מה, הייתי אמורה לחכות ולתהות? אחרי חצי שעה בערך (כבר חשבתי ללכת הבייתה) יצא המנכ"ל מהישיבה. הוא הסביר לי ממש בכמה מילים על התפקיד, עבר איתי ממש מעט על השאלון שמילאתי ונתן לי למלא שאלון יותר מפורט. ואז ישבתי וחיכיתי. וחיכיתי. הבחורה שכחה ממני! אם לא היו אומרים לה כלום (שמעתי מישהו מעיר לה) הייתי ממשיכה לחכות... היא התנצלה ורצתה שאני אעשה מבדק גרפולוגי. אבל ידעתי שלא אספיק, כי היה לי ריאיון אחר באותו היום. אז היא ביקשה שאבוא ביום אחר. אמרתי חבל שזה יצא ככה, אז היא אמרה שזה כבר קרה. הסברתי שזה פשוט נותן הרגשה קצת לא נעימה ואז היא אמרה שזה כבר קרה, וטעויות קורות, וחוץ מלהתנצל אין יותר מה לעשות והם ישמחו להמשיך איתי בתהליך. קבעתי איתה שוב להיום ומאוד התלבטתי אם ללכת. מצד אחד, התחושה הייתה מאוד לא נעימה, הרגשה שמזלזלים בי. אני מבינה שטעויות קורות, היא רק בנאדם. אבל היא יכלה מלכתחילה להגיד לי שקרתה טעות והיא צריכה להיכנס לישיבה. ושאני יכולה בינתיים למלא שאלון נוסף/ללכת לשתות קפה. ואם כבר- שלא תשכח ממני אחרי שהיא סיימה את הישיבה! הייתי שם שעה וחצי ומילאתי שני שאלונים... מצד שני, אני זקוקה לעבודה. אז היום הלכתי לשם, כי אין לי מה להפסיד. ועשיתי איזה מבדק גרפולוגי (בעיניי זה חרטא...). גם המנכ"ל וגם הבחורה ראיינו אותי. האמת שהם הסבירו לי קצת על התפקיד, בכמה מילים ולא ממש עשו לי ריאיון מלא. הם רק עברו וקראו את השאלונים שלי ושאלו כמה שאלות. אבל כל אחד והשיטה שלו. אני צריכה לקבל תשובה בעוד שבוע בערך.

הייתי גם במקום Y. סה"כ התפקיד נשמע לי בסדר, והבנות שראיינו אותי נתנו לי להרגיש טוב. זה לא בדיוק היה ריאיון- זה היה הסבר על התפקיד, וקצת שאלו אותי שאלות. הם גם עשו לי מבדק באנגלית – לכתוב כמה שורות באנגלית. הרגשתי שכתבתי משהו עילג (כתבתי מה עשיתי יום לפני כן) ברמה של כיתה ד' ושהם לא יחזרו אליי. להפתעתי היא חזרה אליי היום. יש כמה דברים שהפריעו לי קצת. דבר ראשון- יש להם גם לקוחות מחו"ל ולפעמים צריך לדבר אנגלית. הבחורה הסבירה לי שמדובר באנשים שהאנגלית שלהם פשוטה וזו רמה בסיסית של שיחה – אבל אני שונאת לדבר אנגלית. אין לי ביטחון ואני נלחצת. והדברים היותר גדולים – לרוב הם עובדים בסבבים. או ראשון עד חמישי, או שני עד שישי. כאשר יום שישי זה עד 15:00. והיא אמרה לי גם שבד"כ עובדים חדשים עובדים בהתחלה ראשון עד שישי. אבל היא לא ידעה להגיד לי את הימים ואת השכר- כי זה המנהל קובע, והוא צריך להגיד לי. גם אמרו לי שקורה שנשארים קצת אחרי העבודה, כדי לעזור לכולם לסיים, אבל שלא משלמים מעבר לשעה 17:00. כלומר אם נשארתי עד 17:20 – לא ישלמו לי על ה-20 דקות הנוספות. יכול להיות שזה לא קורה הרבה, וכנראה העוד כמה שקלים האלו לא משנים- אבל זה עניין של עיקרון. זה גם נראה לי לא חוקי. אם כי, במקום העבודה הקודם שלי – (וזה לא רק שם)- מקבלים גם ככה גלובלי. כלומר אם עשיתי מעבר לשעות – לא משלמים לי. אבל אם עבדתי פחות – יורידו לי כסף! אבל שם היה איזה משחק עם השעות- אם איחרתי למשל ונשארתי עד מאוחר- אז זה התקזז. אחותי אמרה לי שזה לא בסדר ושזה נראה לה מסריח שלא אומרים ישר על ההתחלה בדיוק את הימים ואת השכר. למה שיטרטרו אותי כל הזמן, ולמה בגלל שאני חדשה אני צריכה להיות הפראיירית ולעבוד ראשון עד שישי (זה אפילו יוצא יותר ממה שהחוק מתיר, וכפי שהבנתי- לא משלמים על זה). אמא שלי אמרה שלא נראה לה לעבוד ביום שישי עד כך כך מאוחר ושזה דופק את הסופ"ש (אם כי האנשים שעובדים שישי לא עובדים בראשון). בעלי אומר שאולי כדאי לי להגיד להם שאני לא יכולה לעבוד בשישי. בכל מקרה- היא רצתה שאני אבוא לריאיון נוסף ביום שישי עם המנהל, ואני לא יכולה. אז היא צריכה לבדוק יום אחר ולחזור אליי. אני לא יודעת מה לעשות לגבי זה.

יש לי גם ריאיון נוסף במקום אחר ביום ראשון. אני מקווה שאולי עכשיו יהיה לי מזל ויתחילו לחזור אליי ממקומות עבודה.

אחלו לי בהצלחה.