קראתי בעצב את הידיעה שייתכן וישרא-בלוג ייסגר.

אני כותבת כאן מאז 2002. תיכון, צבא, אוניברסיטה, חתונה. מיליונים על גבי מיליונים של מילים על חוויות, תחושות, כעסים, כישלונות, הצלחות, פחדים, דעות, משברים, חוזקות, אכזבות, התמודדות, התבגרות. חיים שלמים, אירועים משמעותיים, הכל הכל כאן.

ונכון שאני כבר כותבת פחות ופחות, אבל בכל זאת - זה הבית שלי.

בשנים הראשונות היינו כאן ממש קהילה קטנה של כותבים. כמעט ולא היו פה בלוגי יצירה/בישול/להקות/ערים וירטואליות/ סיפורים. היו פה בעיקר אנשים שכתבו על החיים שלהם. אפילו היה כאן את ה"אקווריום" - בלוג ה"רכילות" של ישרא. גיליתי כאן אנשים שריגשו אותי במילים שלהם. זה היה ממש לפתוח צוהר לעולם של מישהו אחר. יש אנשים שכבר הפסיקו לכתוב ולעיתים אני תוהה מה קרה איתם ואיפה הם עכשיו. יש אנשים שאני עוקבת אחריהם כבר שנים, יש כאלו שאני קוראת אצלם מהרגע שאני התחלתי לכתוב - 11.5 שנים.

אני מאוד אתבאס אם ישרא-בלוג ייסגר. כמובן שגיביתי את כל התכנים, אבל אני לא רואה את עצמי כותבת במקום אחר. כמו שאמרתי - זה הבית, פה אני מרגישה בנוח.

הלוואי ויימצא פתרון...