היום בשעה טובה הגעתי סוף סוף לבדיקה אצל הרופא פוריות.

קראתי עליו לא מעט ביקורות לפני שהיו מאוד חלוקות בדעתן- הרב טענו שהוא רופא מקצועי ותותח שמביא תוצאות (הוא גם מנהל מחלקה) וחלק מהביקורות טענו שהוא לא נחמד ונחמד רק למי שבאה בפרטי.

הוא גם זה שעשה לי את הצילום רחם, בדיקה שהייתה מאוד טראומטית בשבילי.

ככה שבאתי עם המון חששות. גם ככה זה נושא רגיש ולא ידעתי למה לצפות.

סה"כ הוא היה בסדר גמור, מקצועי וענייני. הבעיה שלי - כמו שידעתי - שאין לי ביוץ. אני יכולה גם חודשיים או שלושה לא לקבל מחזור.

הוא גם בדק וראה שאין שום ביוץ. הוא אמר שזה דבר מאוד שכיח.

בכל מקרה- קיבלתי כדורים שאני צריכה לקחת במשך חמישה ימים. שבוע הבא אני צריכה להגיע שוב למעקב זקיקים.

הוא אמר שאם זה לא יעבוד - יעלו לי כל פעם את המינון, ואם גם זה לא יעבוד - אז זה זריקות.

אני ממש מקווה שלא נגיע לשלב הזה.

אח"כ גם נפגשתי עם האחות של המרפאה, וגם היא עברה איתי על ההיסטוריה הרפואית שלי והסבירה לי מה אני צריכה לעשות.

זו מרפאה עם כמה רופאים ואני גם לא בהכרח כל הזמן אפגוש את הרופא הספיציפי הזה.

יש לי מעיין ירידת מתח שכזו.

אני כל כך רגילה לזה ששום דבר לא עובד ושאני לא בהיריון שאני פשוט מקבלת את זה ולא חושבת שזה יקרה, זה לא נראה לי משהו שיכול להיות ממשי.

עולים בי לא מעט פחדים - מה יהיה כאשר אהיה בהיריון - אני מתחילה לחשוב על כל הקטסטרופות האפשרויות שיכולות לקרות.

ואח"כ - איך אני אסתדר ומה יהיה...

אבל זה באמת חזון למועד.

אני גם צריכה לחשוב מה אני עושה מבחינת העבודה. כי אין מה לעשות, כמה שאשתדל לקבוע את הבדיקות והמעקבים על הבוקר או בשעות אחה"צ- זה איכשהו ייפול לי על שעות העבודה. אני יודעת שלנשים בהיריון יש 40 שעות שהן על חשבון המעסיק, השאלה איך זה לגבי טיפולי פוריות, ממה שהבנתי גם פה יש שעת שהן לא על חשבוני - אבל לא בדקתי את הנושא לעומק.

האמת שחלק מהבנות שעובדות איתי מודעות למצב שלי. כמעט כולן או שבהריון ראשון או מנסות להיכנס להיריון או אימהות צעירות. אז הרבה מבינות אותי. יש מישהי אחת שגם כן מנסה כמה חודשים וזה לא הולך לה, אז אנחנו מתייעצות כל הזמן.

המנהל שלי ומנהל הסניף עוד לא מודעים לעניין - אבל אני חושבת שכן אשתף אותם בקווים כלליים, כי זה נראה מוזר שאני כל הזמן צריכה לצאת מוקדם או להגיע מאוחר בגלל בדיקות (וגם אסור להם לפטר אותי! לא שאני ממש דואגת למעמדי, כי יש לי מעמד דיי טוב בעבודה).

אני באמת מנסה לקחת את הכל בפרופורציות ולזכור שזה תהליך.

אחלו לי בהצלחה.