ביום רביעי שעבר הלכתי למרפאה כדי לעשות מעקב זקיקים, כלומר לראות האם יש התחלה של ביוץ.
עשתה לי את הבדיקה טכנאית אולטראסאונד שהייתה מאוד נעימה ועדינה וגם גרמה לי להרגיש בנוח.
לאחר מכן נכנסתי לאחות שאמרה שיש זקיק אחד שגדל בכל שחלה, ושאני צריכה להגיע שוב ביום ראשון לעשות מעקב נוסף, אבל בינתיים לא להתנזר.
בהתחלה אמרו לי המזכירות שאין רופאים במרפאה ושאני צריכה להגיע למחלקת IVF ברמב"ם, ושאני צריכה להגיע בשעה שבע בבוקר כי נכנסים לפי סדר ההגעה.
היא לא נתנה לי הפנייה, אמרה לי לבקש התחייבות מהקופ"ח ושהיא רושמת מעיין קוד של אישור במערכת על מנת שיוציאו לי ההפנייה.
שלחתי בקשה להתחייבות לקופ"ח, ואז אמרו לי בקופה שאני צריכה לצרף מסמך רפואי, כי לא מעניין אותם שיש קוד של אישור. כאילו אני נהנית ללכת לרמב"ם ולעשות בדיקות.
תוך כדי שאני מתקשרת למרפאה, התקשרו אליי מהמרפאה עצמה ונאמר לי שכן תהייה רופאה ביום ראשון אחה"צ אז שאני אבוא.
יותר מאוחר התקשרה אליי גם האחות שאמרה לי שהיא התייעצה עם הרופא והוא מבקש שאעשה גם בדיקות דם בנוסף על מנת שיוכלו לוודא שאכן יש ביוץ.
היום בבוקר עשיתי את הבדיקות דם ואחה"צ הלכתי שוב למרפאה עם בעלי כדי להיבדק אצל הרופאה.
היה שם עיכוב וחיכינו כמעט שעה בתור! וכמובן שבזמן שממתינים בתור כולם חייבים להתלונן על כולם, ולהתלונן על התור ועל החוצפנים שנדחפים.
הייתה אישה שנכנסה והיו עוד זוג שחיכו גם הם להיכנס - אז הוא פשוט נכנס אחריה! זה באמת חוצפה. גם אם אתה חושב שאתה צריך להיכנס - תן לאישה הזו קצת פרטיות. ומצד שני הייתה אחת שאמרה שלכל אחד יש דברים דחופים ואין מה לעשות ובעלי התחיל לזרוק בדיחות- ככה שלפחות לא היה משעמם.
נכנסתי לרופאה (המקסימה!) שאמרה שהבדיקות דם שלי טובות, עשתה לי עוד בדיקת זקיקים - אמרה שהגבתי יפה לתרופה וששני הזקיקים גדלו, והיא צופה שיהיה ביוץ בערך עוד יום-יומיים. אז עכשיו צריך "לתת עבודה" ובעוד שבועיים אם לא אקבל - אז לעשות בדיקת היריון. היא גם כבר נתנה לי הפנייה לבדיקת דם ואמרה שיש סיכוי גדול לתאומים.
עם כמה שהצוות הרפואי נחמד ומקצועי, ואפשר להתקשר למרפאה וחוזרים אלייך אח"כ עם תשובות- אני ממש מקווה שעכשיו הדברים יסתדרו ולא אצטרך להגיע אליהם הרבה.
אחלו לנו בהצלחה.