שלום לקוראים שעוד נותרו לי.

כבר תקופה שאין לי חשק או מוזה לכתוב, מאז ההפלה שעברתי אני קצת מדוכדכת.

עדיין לא חזרנו בחזרה לטיפולים, הייתה לי ביקורת אצל הרופא נשים והסתבר שנשארה לי שארית ברחם, הייתי צריכה לקחת פעמיים ארבע מנות של כדורים שיוציאו לי את זה החוצה. לשמחתי הכל יצא, אני צריכה לחכות לקבל מחזור ולבוא לביקורת שוב על מנת לבדוק שהכל תקין. אולי זה טוב לתת לזמן לעשות את שלו, לתץ לגוף ולנפש להתחזק.

חגגתי יום הולדת 29 לא מזמן. לא הרגשתי צורך כל כך לחגוג, אני לא מאמינה שאני בת 29, נראה לי הזוי שעוד שנה אני מחליפה קידומת. אני זוכרת את עצמי בת 20! ביום של היום הולדת הלכתי לעבודה כרגיל. בעלי הפתיע אותי עם בושם שממש רציתי -"לה ויוה בל" של לנקום. בעבודה יש לנו מנהג כזה, שכל מי שחוגג יום הולדת מביא עוגה ועושים לו שתייה. אז באמת עשו לי שתייה בעבודה והיה ממש נחמד, ובתזמון מושלם- גם הגיע אליי משלוח פרחים מבעלי. דווקא באותו היום הייתי תורנית בעבודה, אז בערב הלכנו רק לאכול ארוחת ערב, ובסוף השבוע הזמנו חברים אלינו הבייתה.

לפעמים אני מתגעגעת לזמנים של פעם, לפני שהיינו נשואים והורים ועם המון מחוייבויות. כשכולנו גרנו בנווה שאנן במרחק הליכה אחד מהשני, כשהיינו יוצאים כמעט בכל יום שישי לפאב, או סתם שהיינו נפגשים בבית, מזמינים אוכל, שותים, צוחקים עד השעות הקטנות של הלילה. או פעם כשלאחד מהזוגות בחבורה הייתה בריכת אינטקס (ככה כותבים?) וכל יום שבת אחה"צ היינו רובצים אצלם בבריכה. ברור לי שהחיים משתנים וזה טבעי ומובן, אבל בכל זאת - לפעמים אני קצת מתגעגעת לימים האלו.

אני קצת בלחץ בעבודה. אחת החברות שלי, שתפקידה היה לעשות בקרת איכות עלינו, יצאה לחופשת לידה, וביקשו ממני להחליף אותה בחלק מהתפקיד. הוחמאתי מאוד, אבל אמרתי שאני עושה את זה רק בתנאי שייתנו לי עוד כסף. לא ממש הייתה להם ברירה, ולמשך כל התקופה שאעשה את התפקיד הזה אני מקבלת עוד 300 ש"ח למשכורת. זה לא הרבה, אבל זה משמעותי, בעיקר לאור העובדה שגם ככה העלו לי לאחרונה את השכר. 

אז עכשיו יש לי עוד אחריות, זה קצת מלחיץ, אבל אני מנסה לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.

מחר אנחנו חוגגים יום נישואים שלישי, ובהמשך השבוע אנחנו טסים לוורשה - לנקות קצת את הראש.