אתמול התחלתי שבוע 24, חודש שישי.

מאז הפעם האחרונה שכתבתי כאן הספקתי לעבור בדיקת חלבון עוברי וסקירה שנייה. 

התחלתי גם להרגיש את העוברית - או כמו שבעלי קורא לה "קוריצה" ואיכשהו זה הפך לשם העוברי שלה - בהתחלה זה היה יותר עדין, כמו גל כזה בבטן, ולאט לאט אני מתחילה להרגיש אותה יותר. לפעמים היא ממש מהתפכת או זזה וגם יש פעמים שהיא נותנת בעיטות קטנות. אני בעיקר מרגישה אותה כשאני במנוחה וזה דיי מוזר שיש לי משהו זז בבטן, מצד שני - אני אוהבת להרגיש אותה כי ככה אני מרגישה שהיא איתי.

תופעות הלוואי של תחילת ההיריון - עדיין ממשיכות איתי- אני עדיין סובלת מבחילות וגרעפסים (ככה כותבים?)- וזה משהו שלא היה לי לפני!

בשבוע 20 הייתה הפעם האחרונה שהקאתי - הקאתי יום אחרי יום, במקלחת, על עצמי וזה היה דוחה. לשמחתי מאז לא הקאתי.

היו ימים שקצת כאב לי הגב- אבל חוץ מזה אין לי טחורים או בצקות או התנפחויות.

התחלתי לקחת ברזל - אני נמצאת במעקב חודשי אצל האחות היריון ובכל פעם היא שואלת אותי מתי אני כבר מתחילה עם הברזל - אז פשוט התחלתי לקחת. אני יודעת שאני לא שותה כמו שצריך - ואני ממש, אבל ממש משתדלת לשתות. לפני ההיריון יכולתי להעביר ימים שלמים בלי כוס אחת של מים... אז אני באמת עושה את המאמץ. שמתי לי בקבוק מים על השולחן בעבודה כדי שאזכור לשתות - אבל לא תמיד זה עובד. הבעיה היא שמים עושים בחילות וגם ככה כל הזמן יש לי גרעפסים ואני מרגישה שהכל עולה לי - אז זה קשה. עברתי למים בטעמים כדי שיהיה לי יותר קל ואני באמת עושה את המאמץ.

הבטן שלי כבר יצאה החוצה ונוכחת. בתור מישהי שהייתה לה בטן שטוחה כל החיים - זה קצת מוזר ומרגיש לי גדול, אבל כולם אומרים לי שיש לי בטן קטנה ושעדיין נשארתי רזה- ובאמת שבינתיים עליתי רק קילו אחד מתחילת ההיריון... באמת שלא התנפחתי ולא השמנתי, ורק יש לי בטן - אחותי צוחקת עליי ואומרת שזה פשוט נראה כאילו אכלתי כמה לאפות, ואם מסתכלים עליי מקדימה כשאני לובשת חולצה לא צמודה - לא רואים שאני בהיריון. אין לי האמת כל מיני חשקים ואני אוכלת פחות או יותר אותו הדבר, ואני גם כמובן ממשיכה לעשות ספורט - אמנם הורדתי בעומס ואני עובדת יותר לאט ובזהירות - אבל עדיין מקפידה להתאמן בחדר כושר שלוש פעמים בשבוע.

אני מקווה שאשאר ככה, כי אני מתגעגעת ללבוש חולצה צמודה בתוך הסקיני ג'ינס הצמודים והגבוהים שלי.... אבל עדיין לא נפרדתי מהעקבים! (נראה כמה זמן זה יחזיק מעמד).

התחלתי כבר לחשוב על החדר שלה - כמובן שכל הפיד שלי בפייסבוק מלא בפרסומות למוצרים של תינוקות ואני מסתכלת בהתלהבות ומוצאת רעיונות - ואני כבר מחכה שיגיע הזמן ללכת ולקנות! חלק מהבגדים כבר יש לה- יש לי חברה שיש לה שלושה ילדים, ולפני כחודשיים עשינו ביחד סדר ומיינו את הבגדים הטובים שלא נלבשו או נלבשו מעט פעמים - והיא שומרת אותם אצלה.

גם התחלנו לחשוב על שמות, אבל עוד לא הגענו להחלטה ממשית, גם לזה יש זמן.