וואו, עוד מעט סוף שנה, ובאמת מסיימים ללמוד. מסיבת הסיום בפתח, וכמובן כבר הנשף, וכולם מדברים רק על זה. נשארה לי עוד בגרות ומתכונת אחת.... אין לי ברירה אלא לשנס מותניים ולנסות ללמוד, למרות שממש אין לי כוחות לזה. יום חמישי הייתה הבגרות בספרות, היא הייתה ארוכה, מתישה ומעצבנת. הגישו אותי על 80... סביר. אני לא מצפה לציון יותר מדיי גבוה בבגרות. נשאר לי רק ביולוגיה, וזה פשוט ביג איכס.

בכל מקרה, ביום שלישי אמרו לכל השכבה לבוא לאמפי פארק כדי לעשות חזרה למסיבת סיום, זאת אומרת, כל הכיתות צועדות והכל... קודם כל, לא כל השכבה באה, אלא רק ילדים מועטים. עשינו חזרה, שבהלכה זזנו מצד אחד של הבמה, לצד השני. וזהו! בשביל 10 דק' אומללות הבית ספר הדפוק שלנו גרר אותנו לפארק בשיא החום. להבא – לא לבוא לשום מקום.

ביום רביעי הייתה לי דיאטנית. היא הוסיפה לי קלוריות לתפריט, כי אני רק יורדת במשקל ולא מתקדמת. אין לי כוח לזה. אני רק מכריחה את עצמי לאכול, אני דוחפת לעצמי אוכל בכוח, רק כדי לעלות במשקל ולא להישלח לבית חולים. וזה סיוט. אף פעם לא הייתי גרגרנית, ועכשיו אני פשוט עושה את זה בכוח. זה מעצבן, ומגעיל, ונמאס לי כבר.

אח"כ הייתה מטפלת משפחתית, עם ההורים, והיה דווקא בסדר.

ביום חמישי הייתה כאמור הבגרות בספרות. לפני זה הייתה לנו שעה עם המחנכת. שנים שלא ראיתי את המחנכת שלי. היא פוסטמה ומעצבנת, וכל השנה לא באתי לשיעורים שלה בכלל, ובגללה ירד לי הציון בהיסטוריה. קיבלתי 88 והיא הגישה אותי על 78! בגלל זה אני לא מוכנה לתרום 5 שקלים למתנה בשבילה. לא מגיע לה. אני מעדיפה לתרום את הכסף לצדקה. וכן, אני קטנונית, אבל נמאס לי לעשות דברים רק כי צריך. אני עושה מה שאני מרגישה.

בכל מקרה, חילקו לנו את ההזמנות למסיבת סיום ולנשף... יכלו לעצב אותן יותר יפה, אבל מילא. וקיבלנו גם חולצות, שנלבש אותן במסיבת סיום. החולצות חביבות מאוד, רק חבל שהחולצה מגיע לי עד לברכיים. אני נראית בה כמו הילדה קטנה שהחליטה ללבוש את החולצה של אבא שלה. וזאת מידה סמול.

ביום שישי היה לנו שיעור ביולוגיה, המורה הסבירה על הבגרות ועל המיקוד. אחרי זה הלכתי להירשם למועד ב' במתמטיקה, ופגשתי את מור, ונרשמנו ביחד, וקצת נדחפנו בתור...

אחרי שסוף סוף יצאתי מהבית ספר, הלכתי לקריון ונפגשתי שם עם אמא שלי וראינו עוד אנשים מוכרים, ועשינו קניות: הלבשה תחתונה (זנותית במקצת), לק ורוד חזק (זה לנשף! נמאס לי מהשחור), בקבוק קטן עם שמן בריח וניל, שמכניסים לשם מקלות מעץ והופכים אותם מדיי שבוע וזה עושה ריח טוב בחדר, ושרשרת, גם היא לנשף. כן, כתבתי שלא אכפת לי מהנשף, אבל כן אכפת לי, אני נקבה ככלות הכל. אז יש שמלה, נעליים, שרשרת, עגילים, רק אין בן זוג. כמה עצוב. הרבה אמרו לי שאני צריכה ללכת עם רועי, ואז חשבתי לעצמי "וואלה! הידיד הכי טוב שלי! ברור שאני צריכה ללכת איתו!", ועד שסוף סוף שאלתי אותו, מסתבר שהוא הולך עם מישהי אחרת. הפמיניסטיות לא משתלמת.

בערב רועי עשה מסיבת יום הולדת. היה ממש נחמד, דיברתי עם אנשים, רועי צילם המון תמונות, והוא אהב את המתנות שלנו, אם כי הוא קצת התפדח.

אין ממש הרבה לספר, רק שהיה מאוד נחמד, וגם היו דברים... אממ שאני לא יכולה לכתוב פה. אה אה.

בתקווה שהשבוע יעבור מהר...

פייק.