| |
ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב. |
| 11/2002
"i tried so hurd and got so far but in the end it's doesn't even metter"
לפני יומיים זה נגמר...מי שחשבתי שנהייה חברים לעוד הרבה זמן עזב אותי אחרי חמישה חודשים..היום אמור היה חמישה חודשים...
ואני מנסה להתמודד..לאסוף כוח....
וזה קשה...
כל דבר קטן מזכיר לי אותו...אפילו הגשם..ואני לא יכולה להפסיק לבכות....
אני יודעת שזה סופי ולא נחזור אבל באיזה מקום אני מקווה שכן...אפילו שיכול להיות שהוא אוהב אחרת ואותי הוא בטוח לא אוהב...אפילו שאולי כן כי הוא קצת נדפק....
אבל בכל זאת אני לבד.....וקשה לי. אני יודעת שאני חייבת להיות חזקה
ולהתמודד עם זה ויש לי 100% תמיכה....אבל אני לא יודעת מאיפה אני אאסוף את הכוחות הנפשיים....
ואני רק יושבת בבית, בוכה ושומעת שירים עצובים, מרחמת על עצמי ואין לי כוח לכלום..ומקווה...לשום דבר...כי אין לי למה לקוות....
אני מרגישה שחלק בתוכי מת
ואני לא מבינה איך פתאום אפשר להפסיק לאהוב...כי אי אפשרלהפסיק לאהוב ברגע!
ויש לי עוד בעייה....יש לנו את אותם חברים...וביום שישי שנצא? מה הוא גם יבוא? אני אאלץ לראות את פרצופו? אפילו שלא נראה לי שהוא יבוא......
אני מרגישה כל כך רע....
ואני שומעת את השיר don't speak ובוכה....
| |
|
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
