הווו...יום שישי....כמה נחמד....לא...

התחלתי היום בעשר. הלכתי מהר לבית ספר שמה אאחר לשיעור תנ"ך. לא איחרתי. המורה איחרה. המורה איחרה בהרבה זמן. לקח לכיתה שלי כמה זמן לקלוט שהמורה לא באה. ואז באה הרכזת שלנו "לשמור עלינו". היא דיברה איתנו קצת על הטיול השנתי...צריך שבע בנות בחדר. היא אמרה שמי שאין לו שיעור – שיילך הבייתה. לכולנו היה אמור להיות שיעור חינוך אחרי תנ"ך, ובאופן מפתיע כולם הלכו. אני מתארת לי את המבט של המחנכת שהיא רואה שאין כיתה. טוב אני וסימפל הלכנו לרכז מגמות שלנו. היו עליו שמועות שהוא הטריד בעבר בנות. הטריד מינית.... הוא טיפוס חם וחופשי שמתייחס אל התלמידים (והוא בין היחידים שלא רואים אותנו – התלמידים כמספר). אני חושבת שפשוט אנשים מפרשים אותו לא נכון..... הגבול היום הוא מאוד דק ולא ברור.

בקיצור, בתחילת השנה, אמרו שהוא נפגע מהמגמה שלנו, כי מישהו אמר עליו דברים ואמר שהוא הטריד מינית.

ומה הסתבר בשיחה עם סימפל?

אמא שלה ראתה ברשימת קשר באי מייל את השם שלו. אמא שלה ידעה על מה הפרשייה והזהירה אותה מזמן......אמא שלה נלחצה, והיא הלכה למישהו שהיא מכירה ועבד בבית ספר שלנו, ואמרה לו שאותו רכז מגמות מטריד וכאלו..... (סימפל לא ידעה מהעניין).

הוא נפגע מאוד....והיום הוא דיבר על זה עם סימפל (ואיתי). הוא אמר שהוא מתנצל והוא לא התכוון לפגוע בה באיזושהי צורה, אמר שהוא מאוד נפגע מאמא שלה וזה לא בסדר מה שהיא עשתה, ואמר שהוא בן אדם חם ואוהב וחופשי ובאמת אכפת לו מהתלמידים שלו, והמחשבות המלוכלכות לא אצלו בראש אלא אצל אחרים. ולא אכפת לו. ואולי לא צריך להתייחס לתלמידים. הייתי בשוק מהשיחה הזאת....קצת התערבתי ואמרתי שיש אנשים שמוציאים דברים מפרופורציות ומפרשים דברים לא נכון...ושאמא שלה נלחצה כי כבר שמעו על סיפורים על מורים ותלמידות ואי מיילים...לא רציתי לומר "יעקב העליון" זה כבר היה יותר מדיי...... אני מבינה את אמא שלה, אבל היא לא הייתה צריכה ללכת ללכלכך עליו....אמא שלי גם אמרה את זה...... אבל היא אמרה שגם היא אם הייתה רואה אותי מתכתבת עם גבר מבוגר היא הייתה חוששת....והיא אמרה גם שקשר מתמשך באי מיילים הוא לא הכי נכון...אבא שלי אמר שאפשר להיות עם תלמידים "סחבק" אבל לא מחוץ שעות הלימודים....

הרכז ביקש שזה יישאר בינינו, אבל סיפרתי להורים שלי ולסטאר, והנה אני מספרת גם לכם......!

בכל אופן, אחרי השיחה הלכנו הבייתה.....שהגעתי התקשרתי להורים שלי ושאלתי אותם אם בא להם שאני אבוא לקניון לבקר אותם. מהר הייתי צריכה להחליף בגדים כי אמא שלי כבר הזמינה מונית.

הגעתי, פגשתי אותם בבית קפה הקבוע שלהם, ושתיתי קפה הפוך גדול ואכלתי מאפה גבינה, ואז הלכנו להסתובב בכל מיני חנויות...אבא שלי נראה דיי משועמם.... אבל יצאתי עם שלל! חצאית אדומה וגרביים עד הברך מרנואר .

חוץ מזה היה קטע שנורא הצחיק אותי: הלכנו למשביר לצרכן...אמא שלי חיפשה גרביונים ואני סתם הסתובבתי עם אבא שלי במחלקת הגברים....אז אבא שלי דיבר עם המוכרת של התחתונים והיא אמרה שבא איזה אחד וראה חוטיני בצבע ורוד בייבי. והוא נורא התלהב וקנה. ואז היא מסתכלת עליי ואומרת "את יודעת מההם". אני חשבתי ישר על המורה שלי לשעבר מתמטיקה והתחלתי להתפוצץ לה מצחוק מול הפנים. אבא שלי שאל משהו כמו "מה זה ההם?" ואז היא אמרה "המתרוממים". וזה גרם לי לצחוק עוד יותר. בחיי....כאילו הומואים הם לא בני אדם....כאילו הם לא גברים....

אח"כ חזרנו הבייתה ואכלנו צהריים.

ואז ניסיתי לישון. ולא הצלחתי.

אז התקשרתי לסטאר. ודיברנו... (היא לא הייתה היום בבית ספר). אמרתי לה שצריך למצוא עוד בנות לחדר. ואז אמרתי לה שצריך להיות עם סימפל. דבר ראשון אין לנו עוד בנות לצרף...וחייבים שבע. ואם לא נהייה שבע יצרפו לנו. והדבר האחרון שאני צריכה שיצרפו לנו את "יצורה" היא ילדה מכיתה שלי.....יש לה בעייה כלשהי...יש כאלו שאומרים שיש לה פיגור שכלי קל...אבל אני לא יודעת מה בדיוק. יש לה אופי מגעיל ורע. והיא דוחה. פשוט לא נעים לך לעמוד לידה...היא ממש מוזנחת ומסריחה...ובכל אופן אף אחד לא רוצה להיות איתה בחדר. והדבר האחרון שאני רוצה זה להיות איתה. ולהיות עם כאלו שאני לא סובלת/מכירה. אז לכן אמרתי שנצרף את סימפל. כי עדיף להיות עם מישהי נורמלית שאחנו מכירות ויודעות שהיא מתקלחת מדי יום. וזהו. והיום שהתחלתי לגמגם לה ולהגיד לה ש"אני לא יודעת....אולי תהיי איתנו..." והמבט של העיניים שלה...אני לא יכולה. יש לי רגשות. אני לא מסוגלת להשאיר אותה לבד. פשוט לא יכולה. אז בסדר. את סטאר שכנעתי. נכון, סימפל מציקה ומעצבנת לפעמים. אבל אנרג'י ובלונדי יכולות להסתדר איתה. לא כל הזמן אחנו נהייה בחדר, והן בטוח כל הזמן יסתובבו בחוץ והן לא חייבות לדבר אליה בכלל. ואם הן מרגישות צורך לצחוק עליה או לרכל, שיעשו לי סימן כלשהו ואני אקח אותה החוצה ונצא ונחזור שהן יסיימו. והן יצטרכו להשלים עם זה – כי במילא הן יצטרכו להוסיף עוד בנות לחדר. ואם הן לא רוצות – אני בחוץ. נראה אותן מסתדרות שלושה לבד ומוצאות עוד ארבע. שיילכו לעזאזל מי צריך את השטויות שלהן. זה כולה טיול שנתי מזדיין! אפשר לחשוב.....אז גם אם אני לא אהייה איתן בחדר – אני אסתדר. במילא רוב הזמן אני מתכוונת להיות מחוברת לדיסקמן שלי ולדבר עם איינג'ל ושאי בפלאפון. זה מה שאני מתכוונת לעשות.

אח"כ נרדמתי וקמתי וראיתי טלוויזיה.

ועכשיו אני מול המחשב...יש לי מה לעשות (להקליד סיכומים בתנ"ך למחשב).

אבל משעמם לי.

אני לא מאמינה, יום שישי ואני בבית. ואני עוד אונליין באיי סי קיו. ואין לי עם מי לדבר. ההשפלה...ירדתי לשפל מדרגה. אני דחוייה איי סי קיואית!

הו ועכשיו אני שומעת שירים של אביב גפן. וחושבת עליו. ומתגעגעת. ושנה פחות יום לא עשיתי סקס. די.

"ואהבנו אהבנו כמו שלא נאהב עוד לעולם...... 

.....רמזת שמישהו את ליבך גנב
וכשאמרת שאת רוצה טיפה לבד
הבנתי שלא אראה אותך לעד"

 "האם להיות בך מאוהב
זה כשאני עצוב עכשיו
והחלון מראה לי סתיו
האם להיות בך מאוהב
זה כשהלב מרגיש רעב
כשאת לא פה לידי

ואם את רוצה לפרוח תברחי
כי הכל נובל אצלי
ואם את רוצה לשמוח תברחי
כי כלום לא מצחיק אותי

האם להיות בך מאוהב
זה כשהפסנתר משמיע תו
אבל שירי נטול תיקווה
האם להיות בך מאוהב
זה כשאני בוכה עכשיו
והדמעות לא משמחה

ואם את רוצה לפרוח תברחי
כי הכל נובל אצלי
ואם את רוצה לשמוח תברחי
כי כל כך מטריד אותי
מה זה להיות בך מאוהב"

יופי. עכשיו אני בוכה. השירים האלו...סיפור חיי......אני צריכה להפסיק לשמוע אותם. כרגע.

טוב אני אפסיק עכשיו...לפני שזה יהפוך לפוסט זיוני שכל על האקס.

אני צריכה לעשות רשימה לטיול השנתי ולהתחיל להקליד את הסיכומים...

שבת שלום.....