הייתי רוצה לומר שיום חמישי התאפיין בלמידה מאסיבית לתנ"ך, אבל זה לא היה ככה בפועל.

בשיעור הראשון של ביולוגיה עשו לנו "תרגיל". במפתיע צלצלה האזעקה וכולם התחילו לארוז במהירות כאילו אנחנו באמת במקרה חירום. אח"כ שכבה שלמה הייתה צריכה לרדת כמה שיותר מהר בצפיפות ובדוחק למקלט המסריח. אני לא יודעת מה עם כל השאר, אבל במקרה של שריפה/מלחמה/התקפת חייזרים אני הולכת הבייתה. בכל אופן התרגיל הזה תפס לנו כמעט את כל השיעור, והיה מאוד נחמד במקלט – למות מחום וכאלה, אני וסימפל דיברנו עם איינג'ל. השיעור השני בביולוגיה עבר דווקא מהר. אח"כ סתם היה משעמם – ספורט ושעתיים מתמטיקה. המורה למתמטיקה איחר בכחצי שעה! כבר רצינו ללכת הבייתה...אבל הוא בא.

אחרי בית ספר הלכתי כמה צפוי לישון. למדתי שעה ובלילה למדתי עוד שעה.

ביום שישי, שמונה בבוקר, סימפל מתקשרת אליי. לא הבנתי למה היא מתקשרת ולמה היא לא בשיעור כימיה. היא אמרה שהיא החליטה שלא ללכת לכימיה ולהמשיך ללמוד והיא רצתה שאני אבוא איתה לתדרוך של הטיול. אני לא יודעת למה, אבל השתכנעתי לבוא. לקחתי איתי את הדפים בתנ"ך והלכנו ביחד לתדרוך. למדתי והקשבתי בו זמנית. מי שעשה את התדרוך הוא מורה לשל"ח והוא הסביר על הטיול וכל מיני דברים כאלו שתמיד אומרים בתדרוכים.

ואז....המבחן!!! כל הכיתה שלי הייתה לחוצה כמו אני לא יודעת מה. וגם אני. כאבה לי הבטן ונהיו לי בחילות.

במבחן עצמו הייתה הרבה בחירה, אבל היו שתי שאלות קשות שמחוסר ברירה הייתי צריכה לעשות אותן. (אחת הייתה חובה והשנייה כי לא היה לי משהו יותר טוב לבחור). כבר גיליתי טעות איומה שעשיתי....אבל ככה המבחן עצמו היה בסדר.

אחרי שנגמר המבחן באתי הביתה, החלפתי בגדים והלכתי עם סימפל לקניון. ללכת איתה לקנות לה בגדים זה אחד הדברים הכי מעצבנים בעולם. מאחר ולא היה לי משהו יותר טוב לעשות – הלכתי איתה. היינו בפוקס איזה חצי שעה אם לא יותר וכל בגד היא חייבת למדוד באותה הגזרה – במיליון צבעים. אח"כ הלכנו לחנות אחרת כי היא רצתה מכנסיים שחורות. אחרי שהיא מצאה סוף כל סוף מכנסיים שחורות שישבו עליה יפה, היא לא ממש רצתה לקנות אותן כי המידה זה 2 ותמיד היא הייתה מידה 1. זה הבהיר לי עד כמה היא סתומה. בסוף היא קנתה את המכנס.

חזרתי הבייתה בדיוק שההורים שלי אכלו צהריים. אכלתי ואז הלכתי לישון כמה שעות טובות. בזמן שראיתי את המהפך סימפל התקשרה ודיברנו על מה עושים היום. איינג'ל רצתה ללכת לסרט. לקח לנו כמה זמן לקבוע מי מתי ואיפה....אבל בסופו של דבר קבענו. לבשתי מכנסיים שחורות שכמעט ולא הלכתי איתם, וחולצה מרנואר שלא הלכתי איתה, שהייתה דקה מאוד. אחרי התארגנות מהירה יצאתי אל סימפל והלכנו ביחד לקניון (כמובן שאיחרנו). פגשנו את בריין בכניסה, וביחד עלינו למקדולנדס שם איינג'ל וסמארט אכלו. אחרי שהן סיימו את האוכל, הלכנו לקופות ונפגשנו שם עם טוק, טול , חיית המחמד ועוד מישהי מהשכבה שלי שיוצאת איתנו. החלטנו ללכת ל"אהבה זה כל הסיפור". סרט ממש טוב! זה סרט בריטי (שזה כבר טוב), על סיפורים שונים שמתרחשים במקביל וכולם מדברים על אהבה, ובסוף רואים איך כל הסיפורים מתקשרים אחד לשני. סרט מדהים! הוא לא כמו כל הקומדיות הרומנטיות, הוא מרגש, מצחיק ולא קיטשי. והפסקול שלו ממש יפה! שווה את ה –33 ₪ שהוצאתי עליו. ממש אהבתי.

אחרי הסרט סמארט, סימפל ובריין קנו גלידה והסתובבנו קצת בקניון ואז החלטנו ללכת כולנו (אני, איינג'ל, סימפל, סמארט, טול וטוק) אל בריין הביתה. היה ממש קר ובריין נתן לי את המעיל שלו (שהיה ענק עליי). באנו אל בריין, דיברנו, אכלנו והיה ממש נחמד. בערך בשתיים וחצי החלטנו ללכת ובחוץ היה קור כלבים!!!! סימפל השתלטה על המעיל של טוק, עד שליווינו אותה הבייתה ואז אני קיבלתי את המעיל.

רוב היום התמקדתי בלישון, לאכול, לעשות שיעורי בית בתנ"ך, לנקות את הזוהמה שהייתה לי בחדר ולעשות רשימה של דברים לטיול השנתי. תכף אני אלך לסיים את הדו"ח בביוטכנולוגיה (יאק כל כך לא בא לי לעשות אותו) וזהו.

שבוע טוב.