|
 ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב. |
| 12/2002
למה החיים שלי לא נראים כמו סדרה אמריקאית קיטשית מטופשת? הלוואי שהחיים שלי היו נראים ככה. היה לי חבר חתיך, ואם לא אז בטוח היה מישהו שדלוק עליי או מישהו חדש באופק...הציונים שלי אמורים להיות טובים וההורים שלי אמורים להיות מבינים. הם לא. הסוף צריך להיות טוב והוא לא! היה יום הורים. הציונים יחסית נמוכים כי קשה להתרגל לרמה ולדרישות הגבוהות שיש בתיכון ויש לי בכלל בעייה של בלק אאוטים ולחץ ממבחנים. ואני לומדת. לא חורשת אלא לומדת מתי שצריך....ההורים שלי לא מבינים את זה. מה הם עושים? עושים לי עוצר! עוצר מחשב עוצר יציאות...טוב שמרשים לי לנשום. מתייחסים אליי כמו אל טיפשה ואחת ממב"ר. אני לא אצטדק בפני אף אחד ואני מודה שהייתי יכולה להשקיע יותר אבל אני לא מהאנשים שיש להם מטרות ומוטיבציה. ומשום מה הם רוצים שתהייה להם ילדה כזאת. למה הם לא יכולים לקבל אותי כמו שאני? חוץ מזה, אחת שהיא ידידה של האקס והייתה מין סוג של חברה שלי לא מדברת איתי. אין לי כוח אליה, גם ככה לא אבידה גדולה. אוףףף החיים בזבל
| |
|