טוב, אז חזרתי מברצלונה, עם מזוודות מלאות בחוויות ובגעגועים.

הטיסה לשם הייתה איומה, עם אוכל נוראי, אבל לפחות הצלחתי לישון מעט. העיר עצמה משגעת, היא שייכת לחבל הארץ קטלוניה. כל בניין יותר יפה מהשני.

היינו במלון שנקרא "הוסה ברצלונה", ברחוב צדדי ושקט במרכז העיר. המלון היה משפחתי ומקסים, וגם מזג האוויר היה מעולה. ביום הראשון היה קצת חם, אבל בשאר הימים ירד גשם והיה מזג אוויר אירופאי ונעים.כל בוקר היינו מטיילות עד הערב, והולכות לישון מוקדם. אני לא חושבת שפספסנו שום נק', ושום אתר מעניין שיש לעיר להציע.

ביומיים הראשונים נסענו ממקום למקום בעזרת אוטובוס תיירים מיוחד, שיש לו שתי קומות, כאשר הקומה העליונה פתוחה, כלומר אין גג, ואפשר לראות את הנוף ואת העיר מלמעלה.

סקירת המקומות בהם היינו:

#הרובע הגותי והרובע העתיק של העיר, שיש בהם את הכנסייה הגותית,  וכל מיני סמטאות עם ברים וחנויות.

#הרמבלס – מדרחוב גדול, ובכל הכיכרות, וראינו שם מופעי רחוב – אנשים שמתחפשים לפסלים זזים, איזה בחור מחופש לגמד אמר לי משהו בספרדית וקרץ.

#הנמל של העיר, שזה אזור מאוד נחמד.

#כנסיית "סאגרדיה פמילייה". את הכנסייה גאודי התחיל לבנות, אבל לא סיים אותה, ועדיין ממשיכים לבנות אותה. הכנסייה פשוט יפהפייה, אפשר להיכנס פנימה ולעלות למגדלים, ואז יורדים עד למטה, במדרגות שבנויות בצורה מעגלית, מה שעשה לי סחרחורת וברכיים רועדות.

#פארק גואל – פארק עם כל מיני מבנים שתכנן גאודי.

#תצפית מההר.

#המוניסטיר – מנזר עתיק מימי הביניים, מאוד אפלולי. יש שם גם מוזיאון עם כל מיני פרטים וציורים של ישו ושל כל מיני אירועים מהברית החדשה.

#"פלאו דה לה מוזיקה קטאלניה" – היכל שנבנה בתחילת המאה שעברה, שכולו מיועד ומוקדש לקונצרטים של המוזיקה הקטאלנית.

#"פאבלו אספניול"- כפר אמנים קטן, עם בתים בסגנון ספרדי, ויש שם כל מיני חנויות של אמנים ומסעדות.

וכמובן – השופינג! אם הייתי מיליונרית, נראה לי שהייתי קונה בלי חשבון. הבעייה היא שהכל כל כך יקר, אבל אם יש דברים ששווים את המחיר, ודברים שאין בארץ, אז שווה לקנות. החנויות מעוצבות כל כך יפה וכל כך אסתטי, פשוט תענוג להסתכל. אה, וראיתי שתי חנויות שונות עם חתולים בחלון ראווה! כמובן שלא התאפקתי, וצילמתי אותם, וגם ניגשתי ללטפם. אה, ונכנסתי לתוך חנות סקס.

סיקור כל הרכישות שעשיתי: MP3 (בדיוטי פרי), מעיל מזארה, סט של תחתונים וחזייה, מחוך וביריות – כן, התחלתי להעשיר את קולקציית הלנז'רי הסקסי שלי, עגילים וטבעות, וקרם גוף, ומתנות לחברים ולמשפחה, לא מעניין. חוץ מהחנויות הגדולות יש שם את "הקורטו אינגלז", שזה פשוט בתי כלבו ענקיים במיוחד, ויש גם "פסאז'ים", שזה מתחמים גדולים, מקורים ומרוצפים ברחוב, עם כל מיני חנויות, ונכנסים מכניסה אחת, ויוצאים מרחוב אחר!

אה, ושמתי לב שיש בעיר הזאת הרבה יונים בכל מקום, שממש מתקרבות לאנשים בלי לפחד.

בעיר יש המון תיירים, ממש שומעים בכל מקום שפות שונות. בעיקר גרמנים ויפנים שמצלמים הכל עם המצלמות המשוכללות שלהם. אה, והייתה גם קבוצת תיירים אמריקאים, שצילמתי אותם, אז הם התחילו להתלהב ולשרוק לי ולשלוח לי נשיקות באוויר.

כל פעם שראיתי זוג מתמזמז לו, זה גרם לי להתגעגע לחבר שלי.... אני רגילה לדבר איתו כל יום.....

ביום רביעי היה יום חג שלהם, אז טיילנו בפארקים, והיה נחמד לראות את ההורים והילדים מטיילים ביחד. הברצלונאים הם אנשים שאוהבים את החיים הטובים. השמש זורחת רק בשבע וחצי בבוקר, הם בעיקר ישנים ומבלים. הבעייה איתם, שהם בקושי יודעים אנגלית, הכל בטלוויזיה שלהם מדובב לספרדית, וגם כשהם מדברים אנגלית, יש להם מבטא וקצת קשה להבין מה הם רוצים.

גם לא ממש נפלנו מבחינת האוכל, כמעט תמיד אכלנו כל  יום משהו טעים, והיה יום אחד שישבנו במסעדה איטלקית ושתינו יין ואכלנו פסטה!

היום האחרון היה היום הכי קשה. היינו צריכות לפנות את החדר ב-12 בצהריים, והשעה שבה אספו אותנו הייתה 22:20. ניסינו למלא את היום, היינו בשוק שלהם, ישבנו בקפיטרייה של הקורטו אינגלז, ועשינו קניות אחרונות.

פגשנו גם אנשים חדשים. היה איזה בעל חנות מזכרות, שהוא מדובאי, ודיברנו איתו, והחלפתי איתו מיילים, והיו שתי תיירות בריטיות שישבו לידנו בקפיטריה, ונראו נורא נדהמות מכך שאנחנו ישראליות, והיה איזה סוכן מכירות של הדיאטה "הרבל לייף" שדיברנו איתו במלון....

הטיסה חזרה הייתה סבירה, ישנתי רובה. חזרנו הבייתה בערך בתשע וחצי בבוקר... התגעגעתי לבית.....

הנה כמה תמונות... בחרתי מדגם מייצג.

אישה בשוק:

השוק:

חברים חדשים:

אני במוניסטיר:

אני בנמל:

כיכר קטאלוניה:

אני בפארק גואל:

בית יפה:

סגארדה פמילייה:

מופעי רחוב:

מישהו רעב?

רכוש חדש:

אני במחווה לקסטרו: