|
 ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב. |
| 1/2003
2003 - ברוכה הבאה אני קצת חולה, ואתמול הלכתי לישון מוקדם וחגגתי בחלום, ולמרות הכל הייתי עייפה רצח. עייפות נפשית בטח. שיעור אנגלית עבר בזחילה, בקושי היו ילדים. ד"א קיבלתי 86 במבחן. המורה סתם זיינה את השכל והיה לי נורא משעמם כי שרוטה החליטה לא לבוא והיא יושבת לידי באנגלית ואנחנו תמיד מתכתבות על השולחן. הקיצר היה לי נוראא נוראא משעמם והכי מעצבן שהאקס נכנס לכיתה שלי ודיבר עם ידיד הכי טוב שלי לשעבר....זה שהוא היה אמור לשנוא, זה שבגלל האקס ניתקתי איתו את הקשר. פתאום נהיו חברים. עלאק. מעניין מה האקס עשה אתמול. לא זה לא אמור לעניין אותי. או שכן? בכל אופן זה מעניין אותי, אפילו שאם אני אדע אני אקנא רצח ואתחיל לרדת על הגבות שלו ועל לא יודעת מה....פתאום בא לי לדבר איתו. לא יודעת למה. אני רוצה להשלים איתו. אני רוצה לדבר איתו ככה שיחה רצינית ונורמלית פנים מול פנים להגיד מה יושב לי הלב. בלי החלק השלילי כמובן, פשוט לדבר איתו כמו מישהי בוגרת, אפילו שאני בספק אם הוא יבין אנשים בוגרים. אני רוצה לשנות תסרוקת. כנראה אעשה מדורג. אמא שלי הסכימה. פשוט בא לי נוראא לשנות אחרי שחברות שלי הסתפרו ממש ממש יפה גם אני רוצה. ככה היום עבר לי בסדר, נמרחחחח. סוף סוף עשיתי את הצעד וסידרתי את החדר. רק נשאר לי לסדר את הארון, המשימה החביבה עליי. באמת! יום שישי ידיד שלי עושה מסיבה. אני אלך גם אם ההורים יסכימו וגם אם הם לא. אני אהייה כלואה בבית. במילא נגמרו המבחנים. נורא משעמם לי. אני שונאת את המצב הזה. מאז שאין לי את האקס משעמם לי....אני חייבת חבר דחוף!!!
| |
|