אז זהו. חופש חנוכה, החופש שלו חיכיתי, ייחלתי וציפיתי, נגמר. והיה חופש ממש משעמם. הוא פשוט התבזבז בצורה איומה. ולא יהיו עוד חופשים עד פסח. פשוט מבאס. לא יודעת, אבל יש לי הרגשה שכבר היה עדיף ללמוד. כי היה חופש משעמם ואיום. יכולתי ללמוד בו למבחן במתמטיקה, ולשני מבחנים בביוט' (נו אחד מהם זה בוחן אבל לא משנה). אבל בקושי למדתי. כלומר, למדתי לביוט', אבל למתמטיקה – בקושי. זה כזה משעמם. כל כך משעמם.

יש לי הרגשה שלא מיציתי את החופש הזה. שהוא סתם התבזבז לי.

אבל קרו לי כמה דברים "מסעירים" החופש הזה:

דבר מסעיר 1

התאריך והזמן: יום שני, שעה עשר וחצי בבוקר

האנשים והמקום: אני, אחותי הקטנה ואבא בקניון.

הסיטואציה: בתחילה, ישבנו בבית קפה האהוב על ההורים שלי ואכלנו ארוחת בוקר. אח"כ אני ואחותי הקטנה נכנסו לסרט – "ספיי קידס 3". אומנם הסרט הוא לילדים קטנים ובאמת האולם היה מלא בזאטוטים מלווים בהוריהם, אבל זה היה נחמד. הסרט הוא על ילד שהוא וכל משפחתו סוכנים חשאיים, ואותו ילד צריך להיכנס לתוך משחק מחשב, ולהציל את אחותו ולהילחם איתה (וגם עם סבא שלו. ועוד עוזרים שהוא פוגש במשחק) באיזה יוצר צעצועים מטורף שרוצה להשתלט על מוחות של הילדים ובני הנוער שמשחקים באותו משחק המחשב. זה נשמע דבילי לאללה, אבל זה לא. הכל בתלת מימד – מקבלים משקפיים מיוחדות לשם כך, והאפקטים פשוט מגניבים. הקטע הוא, שאני חושבת שהמשקפיים שלי היו מקולקלות כי לא ראיתי למשל, דברים שיוצאים מתוך המסך.

דבר מסעיר 2

התאריך והזמן: יום רביעי, מתישהו

האנשים והמקום: אני ואחותי הקטנה, בחדר שלה

הסיטואציה: אני ואחותי הקטנה בריב סוער. בחיי, אין לי ממש מה לעשות בחיים. הדבר המסעיר הוא ששפכתי מים על המיטה שלה! אני כל כך נועזת...

דבר מסעיר 3

התאריך והזמן: יום חמישי, שעות אחרי הצהריים

האנשים והמקום: אני וקלסר הביוט' שלי, בחדר שלי

הסיטואציה: אני לומדת לתומי, מארגנת את החומר, ופתאום שמתי לב שכמה דפים פשוט נעלמו לי מהקלסר למקום בלתי ידוע. לא נתתי את הדפים לאף אחד, וחיפשתי אותם בכל המקומות שיש והם פשוט נעלמו! מה זה? לאן זה יכל להיעלם? האם הדפים שלי קיבלו כוחות קסם? האם הם  קשרו קשרים עם דפי המבחן של המורה לספרות וללשון ונעלמו ביחד איתם? תעלומה!

דבר מסעיר 4

התאריך והזמן: יום חמישי, שעות הערב

האנשים והמקום: אני, אחותי האמצעית, המחשב, בחדר של אחותי האמצעית

הסיטואציה: אחותי הורידה את גרסת האיי סי קיו החדש ביותר – איי סי קיו פרו 2003 בי (אחותי חייבת שיהיה לה את ההכי משוכלל). זאת מאחר והאיי סי קיו היותר ישן לא הסתדר עם מחשבנו. הקטע הוא, שהאיי סי קיו החדש ממש מכוער. טוב, הסקין של האיי סי קיו תמיד היה מכוער, אבל הורדנו סקינים אחרים ויפים...ואילו עכשיו אי אפשר להשתמש בסקינים על האיי סי קיו החדש! העיצוב שלו איום – כמו של האיי סי קיו לייט, והכל קטן ומחוץ ומגעיל. לפחות יש לו סמיילים חמודים, אבל אף אחד לא יכול לראותם. אז החלטתי לחיות בהכחשה – אני לא אסתכל עליו, ואם אני לא אסתכל עליו זה אומר שהוא לא שם.

דבר מסעיר 5

התאריך והזמן: יום חמישי, בשעות הערב

האנשים והמקום: אני, אבא שלי, כביסה ומטבח

הסיטואציה: אני רוצה נמצאת במטבח, משתוקקת לקפה, ואבא שלי נמצא בחדר הכביסה שליד המטבח, תולה כביסה. אני מגלה שנגמר כל הקפה הנורמלי ויש רק קפה נטול קפאין ומגעיל.

אני: אבא, אין קפה אחר מלבד הקפה הנטול קפאין?

אבא: יש...יש נס קפה

אני: אני לא שותה נס קפה!

אבא: אז איזה קפה את רוצה לשתות?

אני: קפה רגיל ונורמלי, לא קפה נטול קפאין! מה הטעם בקפה ללא קפאין?

אבא:  את לא צריכה את הקפאין הזה במילא

אני: אני כן. אני זקוקה למנת הקפאין היומית שלי!

והלכתי להכין קפה. בלי קפאין. ויש לזה טעם איום.

דבר מסעיר 6

התאריך והזמן: יום חמישי, שעת לילה לא מאוחרת

האנשים והמקום: אני, סטאר, איי סי קיו

הסיטואציה: אני וסטאר ניהלנו שיחת איי סי קיו סוערת, על האנשים שהתנשקתי איתם ועל איך הם נראו. וחשבתי לעצמי, שאם סמייל נראה יחסית טוב לעומת כל ארבעת הבנים שאיתם התנשקתי, אני במצב איום. מאוחר יותר, בשעת לילה יותר מאוחרת כבר ניהלנו שיחה ממש הזויה:

אני: תשמעי זה בגלל הבעיות הנפשיות שלי

סטאר: חחחחחח יכול להיות :-) אה דרך אגב את שאלת את מרגבות(כינוי לאקס) אולי יש לזה גם שם? לבעייה הנפשית שלך...?אולי משהו בסגנון של פייקדיפרסיה?

אני: הוא חושב שאני אנורקסית בדיכאון תמידי

סטאר: כן כן ברור. למה את מכחישה??

אני: יש לי ווידוי! אני אנורקסית מטורפת שמנסה להתאבד כל יום! ושמשעמם לי אני שמה מסכה ומעיל שחור ויוצאת עם מסור חשמלי לרחובות!

סטאר: ידעתיייייייייייייי

אני: כן! זה כל כך מרגש!

סטאר: מאוווווווד

אני: כן! אני מזילה דמעה!

סטאר: מי 2!

אחרי שנרגענו, בשעת לילה קצת יותר מאוחרת, מצאתי את עצמי טוחנת שני כריכים עם מיונז. מה שעשה לי פלאשבק לילדות: אני, בגיל הילדות, יושבת בגן של דודה שלי, ובולסת לכל הילדים הקטנים את הכריכים שלהם עם המיונז.

דבר מסעיר 7

התאריך והזמן: יום שישי, שעות הבוקר

האנשים והמקום: אני, אחותי הקטנה, אבא וקניון

הסיטואציה: מרוב שאני משועממת חסרת חיים, קמתי בשעת בוקר, התלבשתי במיטב מחלצותיי, ונסעתי עם אבא ואחותי הקטנה לקניון האזורי בשביל...לראות את אחת החברות הכי טובות של אחותי מופיעה. כמובן, משום מה היו פקקים (נו טוב כולם באו לראות את ההופעה), ו...פספסנו את הריקוד של החברה. אך לא נורא, הגענו לאמצע ההופעה – בנות קטנות שמענטזות ועושות תנועות מגונות לצלילי שרית חדד, אח"כ הופיעו בנות קצת יותר גדולות לצלילי פופ דאנס ועשו תנועות עוד יותר מגונות. עכשיו, הגנים הפולניים משתלטים על הגנים הרוסיים: אפילו אני רוקדת יותר טוב. אפילו הריקוד של סוף שנה כיתה י' היה יותר טוב. כל הריקודים מורכבים מאותן ארבעת תנועות בסיסיות. היו הרבה אנשים, נדמה שכל אחת הביאה את כל הסבא – סבתא – דודים- דודות – בני דודים מדרגה שלישית כאילו זאת הופעה בברודווי. הייתה צפיפות מעצבנת, ואפילו ראיתי את הגננת שלי מגן חובה, והיא דיברה איתי ועם אבא שלי קצת, וגם ראיתי את המורה שלי לטכנולוגיה מכיתה ז'. האימה.