ביום ראשון, אחותי הקטנה חוגגת יום הולדת 11. אי לכך ובהתאם לזאת, החברות שלה החליטו לערוך לה היום מסיבת הפתעה.

להודות את האמת, אחותי כבר דיי ידעה וחשדה שעושים לה מסיבת הפתעה. רק עיוור לא היה שם לב לזה.

לכן, בחמש, סילקו אותה מהבית והיא הלכה לחברה שלה.

בערך 10 דקות אחרי זה באו שלוש חברות שלה לבית שלנו. הו פאק, כמה רעש הן עשו!

התחלנו לנפח בלונים, ואז לתלות אותם בחוט על התקרה. אני התנדבתי לעזור עם האוכל;)

אחר כך, באו עוד בנות – סה"כ 10 בנות. כל אחת עם חולצת בטן ומכנסיים כמה שיותר נמוכים.  מישהי טרחה להזמין שתי בנות שאחותי ממש לא סובלת. נו טוב, כנראה זה החלום האולטימטיבי של כל בחורה שהאויבת הכי גדולה שלה תהייה במסיבת ההפתעה שלה. אה כן, והיא ממש פרחה.

אחרי כל הרעש שהן עשו (אני בהלם איך השכנים לא דופקים בזעם על הדלת), הגיע הזמן להביא את אחותי. אמא התקשרה אל הבית של החברה של אחותי, והמציאה איזה סיפור שאחותי חייבת לבוא : דודים שלנו באו והם רוצים לראות אותה. היא אפילו עשתה דו שיח עם האוויר – כאילו היא מדברת לדודה שלי.

אחותי באה, והתקבלה בצרחות מזל טוב.

ואז היה את פתיחת המתנות – אני קיבלתי נייר פצפצים!!

ואז אני ברחתי.

ועד עכשיו שומעים את הדציבלים של הצרחות....

נתתי להן דיסקים, והן שומעות את אותה מוזיקה כל הזמן – דאנס פופ ומקפצצות להן בחן בסלון שלנו.

אמא שלי נראה לי תכף מתפגרת.

והאמת, גם אני.

תכף אני אצא...אההה לברוח מהבית!