| |
ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב. |
| 2/2003
התחיל עצוב, נגמר עצוב
יום חמישי היינו ב"לוחמי הגטאות" וגם ב"יד לילד". המוזיאון פשוט בנוי בצורה מדהימה. (יד לילד). כל פעם שאני נתקלת מחדש בכל הנושא של השואה, זה מצמרר אותי מחדש. היטלר היה בן אדם כזה גאון, ובמקום לנצל את הגאונות שלו למשהו חיובי, בעזרה טובה לגרמניה, בנסיון לשקם אותה, הוא הוליך את הגאונות שלו למקום שלילי.
ביום שישי עשו לנו הרצאה על "פרוייקט מיכא"ל". זה פרוייקט מאוד יוקרתי, ונחשב ל"קורס טייס" של משרד החינוך. בפרוייקט הזה מלמדים איך לשפר את הלמידה, איך לנצל את היכולות. זה קורס שדורש המון המון מוטיבציה ורצון להצליח. והוא בחינם. אבל הקטע הוא שרק 30 תלמידים יכולים להשתתף בזה. התלמידים נבחרים בהגרלה. נרשמתי לזה ביחד עם עוד איזה חצי שכבה. מה שמעצבן שנרשמו לזה ילדים שבטוח לא ישקיעו ולא כלום. אין לי מזל בהגרלות:( אני ויוספה הגשנו את העבודה סוף כל סוף. מה שהדהים אותי ביום שישי, ש"דחליל" (ילד מעצבן למדיי מהכיתה שלי) היה נחמד. הוא פשוט היה נחמד! והוא תמיד מציק לי וליוספה יחד עם החברים המפגרים שלו.
בערב יצאתי לסרט 8 מייל. סרט גדול! יצאנו אני, ר', מאריוס, חרשנית, חרשנית 2, ועוד חמישה ילדים מהשכבה שלנו. נפגשנו בשמונה וחצי ליד הקופות. אני קצת אחרתי, כי לקח לי קצת זמן להתארגן. קנינו כרטיסים ובנתיים הלכנו למקדונלדס כי חרשנית וחרשנית 2 רצו לקנות ארוחה. אז למאריוס היה משעמם. והוא התחיל למתוח גומיות כאלו מגומי ולשחרר אותן על אנשים. אז הוא רצה לפגוע בר' והוא בטעות פגע בעובד ממקדונלדס. ופשוט סילקו אותנו משם! איזו בושה! בנתיים הסתובננו בקניון.....עד שנכסנו לסרט. הסרט היה מאוד מאוד יפה ואחרי זה הסתובבנו בקניון וב-12 העיפו אותנו משם, כי מגרשים את כל הילדים בשעה 12. אז ישבנו בחנייה על הספסלים. היה קור אימים. אני ור' ישבנו אחד ליד השני ופשוט החזקתי בשרוול של המעיל שלו ושמנו את הראש שלנו אחד על השנייה......וזה היה סתם, ומאריוס התחיל להתלהב ועד עכשיו הוא מתלהב. בסוף חזרתי באיזה 1 בלילה.
היום בבוקר קמתי וסתם הסתובבתי במטבח. אפילו הכנתי היום שיעורים. אבל סתם לא ממש עשיתי משהו. ראיתי טלוויזיה. וראיתי משהו שדיכא אותי מאוד. על המעבורת...שהתפוצצה.....זה כל כך עצוב. כל דבר שישראלים משתתפים בו, איכשהו, נהרס. ועוד הילדים שעשו את הניסוי...הם מהבית ספר שלי.....מסכנה המשפחה שלו. אפילו קבר לבוא לבכות אליו אין להם. אילן רמון היה באמת אדם אמיץ....יהי זכרו ברוך.
| |
|
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
