לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב.
Avatarכינוי:  .Fake Reality

בת: 37



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2003    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2003

ללחוץ "סטופ" ולעצור את הכל


לפעמים קורה לכם, שאתם מרגישים שחיים במין סרט מהיר, שלא עוצר. לפעמים קורה לכם שאתם רואים את הכל מתפרק לנגד עינייכם?
מאיפה להתחיל?
כבר סיפרתי פה על הפורום השכבתי שבו אני מעצבנת את האקס. שלחתי לו הודעה אישית (יש אפשרות כזו בפורום) שיסתום את פה וירדתי עליו ממש קצת....הוא החזיר לי ביום חמישי כפול מזה! זה פשוט העלה לי את הסעיף!!! כדי לנקום בו שלחתי הודעה למספר מצומצם מהרשימה שלי באיי סי קיו שכתבתי בה...כבר לא זוכרת מה....באותו יום בערב לקחנו תעודות. התעודה הייתה סבירה, לפחות נגמר העונש.....נרגעתי טיפה מכל העצבים וישבתי וכתבתי לו הודעה יפה שים (יוספה לשעבר....)ורו'ש רו'ש (חרשנית 2 לשעבר)
[שימו לב!!! שיניתי כינויים!] מאוד התלהבו ממנה.
יום שישי היה למחרת. למדתי רק שעה אחת. אחרי זה היו שעתיים של "הפסקה פעילה" ואני והחברה הכי טובה שלי הברזנו. בנתיים באתי אליה, יחד עם "בלומי" שהוא ידיד שלה והוא גם ההומו של שכבתנו וסתם ישבנו ודיברנו......אחרי זה הלכנו לבית ספר לבדוק אם יש שיעור, ומסתבר שלא היה. הלכתי הבייתה. הגעתי הבייתה. פתחתי את האיי סי קיו. ומה רואות עיניי? דבר ראשון ההודעה האישית בפורום שבו האקס שלי מקלל אותי. על זה כבר לא היו לי כוחות להגיב. הדבר השני- האקס שלי שלח הודעה לכל הרשימה שלו שבו הוא כתב את שמי המלא ושאני זונה ומוצצת ואני כבר לא זוכרת מה. חשבתי שאני עומדת לצנוח בו במקום. מסתבר, שהוא ראה את ההודעה שכתבתי יום קודם- ידיד שלי לשעבר שחזרנו לקשר, ובטעות שלחתי לו את אותה הודעה, שלח לו את זה. זה דו חוצפה מצידו, כי מאז ומעולם הוא שנא את האקס. אבל לא משנה.
הדבר השני שיותר פגע בי זה שהוא ניסה לסכסך ביני לבין דנדו'ש. הוא אמר לה שאני וים מרכלות עליה מאחורי הגב ושים חברה שלה רק כדי להתקרב לתאומים ההם. זה פשוט העלה לי את הסעיף. לא ריכלתי על דנדו'ש אף פעם!!! ונכון שהקטע עם ים נכון, אבל מה לעזאזל הוא מערב אותה????????? למזלנו היא לא האמינה והיא קיללה אותו ישר ואמרה לו שלא יעז לדבר ככה על החברות שלה.
מייד שלחתי לכל הרשימה שלי ודאגתי שהאקס יראה- שהאקס הוא נפרד ממני כי הוא הומו, שראו אותו עם שרת בית ספר, שהוא עושה את זה עם חיות ושהוא חתיכת משוגע. אנשים התחילו לשאול למה אנחנו עושים את זה אחד לשני ולמה כל השנאה ומה קרה לנו ולא יודעת מה. הדבר היחיד שרץ לי בראש זה: נקמה. פשוט רציתי להרוג אותו באותו הרגע. ילד אחד שאל אותי אם הוא באמת הומו ואמרתי לו שכן, ואז דנדו'ש אמרה לו שכן.
אחרי זה ההורים שלי שהבינו מה קורה, עשו לי שיחה. הם אמרו לי שאני לא צריכה לפרסם דברים אישיים שלי באינטרנט ואם אני מתחילה איתו הוא יחזיר לי כפול,ואני צריכה להתנהג כמו בוגרת כמו שהייתי בוגרת מספיק כדי לעשות איתו דברים ואני לא זוכרת עוד. במהלך השיחה הזו נשברתי לגמרי והתחלתי לבכות. פשוט לא יכולתי להפסיק. הרגשתי כל כך רע. הרגשתי...מאוכזבת. אחרי זה הלכתי לראות מיסטר בין וזה קצת שעשע אותי. והיה לי כל כך קר שאבא שלי שלח אותי לעשות מקלחת חמה. נכנסתי למקלחת ולא רציתי לצאת. פשוט רציתי להטביע את עצמי. עדיין לא הפסקתי לבכות. אחרי שהתקלחתי נכנסתי למיטה. ילדה אחת הזמינה אותי לבוא אליה אבל לא היה לי חשק. היא גרה יותר מדיי קרוב לאקס.
ים התקשרה אליי גם. תוך כדי שאני בוכה סיפרתי לה מה קרה. היא אמרה שהאקס מזמין את כולם אליו. הוא עשה את זה בכוונה הכלב הזה!!!! (אבל בקושי אנשים באו) ים הזמינה אותי לבוא אליה וגם את נתי (חרשנית לשעבר). מייד הסכמתי, כי ידעתי שאם אני אישאר בבית אני אמשיך לבכות ולבכות. הלכתי קצת ארוחת ערב בלי חשק ואחותי הצחיקה אותי וניסתה לעודד אותי.
בערב התלבשתי בצורה מוזרה. מכנסיים שחורות, סריג אפור, חגורה אדומה, נעליים אדומות לבנות, צעיף וורוד- סגול, כובע "ברט" כזה, ומעיל ג'ינס. התאפרתי יפה אפילו שאפשר לחשוב לאן אני הולכת, אבל בכל זאת זה עשה לי מצברוח טוב. חייכתי לעצמי במראה, והסתכלתי בעיניים שלי. לא היה להן חיוך. לא היה להן את אותו מבע שמח של פעם. כל מה שהיה להן זה מבט עצוב.
אצל ים היה נורא נורא כיף. נתי באה ודנדו'ש באה לחצי שעה כי אח"כ היא הייתה צריכה ללכת למסיבה. שרנו קריוקי ודיברנו ואכלנו והיה מאוד מאוד כיף. ים אמרה שצריך לעשות עוד ערבי בנות כאלו. חזרתי בעשרים לאחת ובאחת הלכתי לישון.
יום שבת בבוקר קמתי, אחותי צרבה לי דיסק, אבל לא נתנו לי לישון. באו אורחים...חברים של ההורים שלי. למזלי הם באו בלי הבת שלהם- שהיא כמעט בת 14 ונראית בת 17 מגודלת במיוחד. נתתי חיבוק לאבא שלי, ורציתי לחזור להיות אותה ילדה קטנה של אמאבא. רציתי לחזור עשר שנים אחורה בזמן, לגיל חמש, שבו הדברים היחידים שהטרידו אותי זה איזו חברה להזמין, באיזה ברבי לשחק ובאיזה תוכנית לצפות. אם בכיתי זה היה בגלל שנפלתי וקיבלתי מכה בברך או בגלל שאמא כעסה עליי כי הצקתי לאחותי. לחזור לגיל שיכולתי לאכול ממרח שוקולד בלי לחשוב על גזרה, שיכולתי לשחק בלךי שיציקו לי עם שיעורי בית, מבחנים ובגרויות. בנים? מי הם בכלל? מי הם שיפגעו בי?
אחרי שהתקלחתי, סידרתי את החדר שלי והיום עבר לי סביר. ממש לא רציתי להגיע להיום- יום ראשון.
אבל היום הגיע. דווקא היה היום בסדר. האקס בכוונה מנסה להתחבר לחברות שלי. אני שונאת אותו. כולם שונאים אותו. מגיע לו שלא יהיו לו חברים. ראיתי אותו רק בחטף, שאני וים הלכנו במסדרון וצחקנו עליו, והוא הסתובב. אבל באותו זמן צחקנו על השומר הגורילה המגעיל של בית ספר.
ירדתי בקילו. אני שמחה. נכון שיש לי עוד כמה קילוגרמים טובים להשיל אבל זו התחלה טובה.אחרי הצהריים הלכנו אני, החברה הכי טובה שלי ושרוטה לספרייה וצילמנו בגרויות בכימיה. אח"כ נפגשנו עם ידיד טוב של שרוטה "פיאה" ואז עשיתי תמונת פספורט. הם צחקו עליי נורא. יצאתי ממש מוזר. אחר שהסתובבנו קצת הלכתי הבייתה. עשיתי 120 כפיפות בטן. 4 סטים של 30 שבין כל סט לסט יש הפסקה של דקה. אני התחלתי עם זה ביום שישי וכל השרירים נתפסו לי. לא נורא, אני מתכוונת להתמיד בזה. אני רוצה שיהיו לי שרירי בטן ואני חושבת שזה עוזר טיפה לדיאטה.
אני מרגישה יותר טוב קצת. הפסקתי לבכות. רק נשאר לי כאב עמום.
 



נכתב על ידי .Fake Reality , 9/2/2003 19:44   בקטגוריות החיים עוברים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של 0D1um ב-30/7/2005 18:50




211,582
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.Fake Reality אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .Fake Reality ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)