| |
ברגעים שטוב לי אני לא יכולה לכתוב. |
| 2/2003
מה את עושה יום שישי? אני? אני בוכה
דיכי.
פשוט דיכי.
שומעת שירים עצובים, שרק גורמים לך לבכות......
"אתה לא אוהב אותי יותר, היא אומרת...."
אתמול עבר עליי יום שגרתי רגיל למדיי. המורה לכימיה צעקה עליי. אני שונאת שצועקים עליי. ועוד לפני כולם.
בערב דיברתי עם "עיניים כחולות" (מעניין למה קראתי לו ככה....בואו נחשוב לרגע:)). דיברנו על המורדים. הוא טען שזו סדרה יפה, חינוכית ומעבירה מסרים יפים. אני ממש נגד הסדרה הזאת. אני טענתי שזו פורנוגרפיה לשמה, מלא באלימות וצריך לשדר את זה בעשר בלילה.
בסוף הסכמנו שהסדרה מתאימה לגילנו, וצריך לשדר אותה יותר מאוחר.
הוא אפילו לי שלח לי שיר של המורדים. השיר של מיה ומנואל. או איך שקוראים להם.
שיר קיטשי על אהבה, ויסלחו כל מעריצי ווסטלייף- אבל השירים ממש מזכירים את הסגנון של ווסטלייף.
אני מרגישה נטושה.
ימי שישי, שאני לבד, אני שוב חושבת עליו. על האקס שלי. אוךךךךךךךךך. אני רוצה חבר. אני רוצה מישהו. אני רוצה מישהו לחבק. רוצה מישהו לאהוב. זה משהו מעניין- מחר שלושה חודשים בלעדיו. תמיד אני נכנסת לדיכי הזה בזמנים האלו.
שונאת אותו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
רבתי עם מאריוס היום. הוא פשוט קרצייה לפעמים. הוא נעלב מכל דבר קטן.
דווקא היום בבית ספר היה בסדר כזה........בביוט' עבר בקושי....אני ממש ממש לא אוהבת את המקצוע הזה במיוחד. אני מתייחסת אל זה כאל עוד מקצוע במערכת כמו מתמטיקה.
אחרי זה התבטל לנו לשון. הייתה לנו הרצאה.
הרצה לנו דרוזי שאיבד את בנו בפיגוע. הוא העביר לנו שצריך להגיע לשיתוף עם הצד הפלשתיני. אבל לדעתי אין פתרון ממשי באופק.
אחרי ההרצאה היה לנו של"ח. במקום תנ"ך. של"ח זה סתם שיעור מעצבן ולא חשוב. שווה ללמוד את המקצוע רק בגלל הטיולים- שגם הם לא משהו.
אני לבד בבית עכשיו. ההורים שלי יצאו. אחות אחת שלי הלכה לישון אצל חברה. אחות שנייה שלי מול הטלוויזיה בסלון. ואני? אני עושה כלום. ים הייתה אמורה לבוא אבל היא עייפה. שיהייה. גם ככה אין לי ממש כוח.
לפחות אני מורידה שירים. מה שמבאס שאין מישהו נורמלי לדבר איתו באיי סי קיו.
אז אני באנ. איי.
גם ככה אין כוח.
אני קוראת בלוגים של אחרים. מסתבר שיש יותר משועממים ממני.
אני יודעת שיהייה טוב.
אני מחכה לטוב הזה.
לילה טוב ושבת שלום.
| |
|
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
