החלטתי להשקיע בבלוג הזה משתי סיבות:

1. אני שכחנית איומה. לפעמים קורים לי דברים ששווה לכתוב אותם, ואז אני פשוט שוכחת שאני מעדכנת. אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי שאני אכתוב לי דברים מעניינים ואז אני אעלה אותם לרשת. כמה אני אתמיד בזה אין לי מושג.
   
2. ייקח לי יותר משעה לכתוב. גם בגלל שאני על המחשב אני עושה מאה ואחת דברים בבת אחת (כזאת אני) וגם כי אני משנה את מה שאני כותבת, מוחקת וחושבת מה לכתוב וכו' וכו' ....אז אני קודם כותבת את הפוסט שלי בוורד, וזה דיי נחמד כי אפשר לשחק עם הצבעים והכל.

אז ביום שישי, אחרי שסיימתי לכתוב את הפוסט הקודם הלכתי לראות "ערב אדיר" ביחד עם אחותי. היה דווקא מצחיק. אחותי נרדמה והייתי צריכה להעיר אותה ולגרור אותה למיטה. בערך ב-11 ומשהו התחשק לי אוכל. בדר"כ שאני בלילה מול המחשב אני אוכלת איזה משהו קטן, אבל לא הפעם. לא התעצלתי והכנתי לי פרנץ' טוסט ואפילו הוספתי לי מלפפון בצד. היה טעים. המשכתי לגלוש עד בשתיים ועשרה ומשהו פרשתי למיטה.

בשבת קמתי בבוקר בערך בתשע. אבל לא התחשק לי לקום. אז נרדמתי שוב. וקמתי ונרדמתי שוב. בערך ב-12 התייאשתי וקמתי סופית. אבל ממש ממש לא התחשק לי לצאת מהמיטה. אז התכרבלתי לי מתחת לפוך ושמעתי גלג"לצ  ומדיי פעם העברתי לרדיו האזורי, שתמיד כל יום שבת משמיעים שם שירים ישנים. שמעתי שיר מאוד חמוד שנקרא   living next door to Alice    ומספר על בחור שבמשך 24 שנים היה מאוהב בשכנה שלו והיא עזבה. עצוב. קצת לפני 1 בצהריים קמתי ובדיוק ההורים שלי הלכו לחברים שלהם. (מי לעזאזל הולך לחברים בצהריים?!)  אחרי הקפה של הבוקר והסנדוויץ' (לחמנייה עם חומוס ופסטרמה אם אתם מתעקשים) התחלתי לנסות לשעשע את עצמי. זה היה קצת קשה. יש לי חיים משעממים למדיי.  פשוט שום דבר לא קורה בהם. אני ו"עיניים כחולות" מדברים על זה הרבה. אני רוצה להיות מיליונרית, לגור בניו יורק, לצאת למועדונים הכי נחשבים, ולהחליף חבר כל חודש. הוא רוצה להיות מיליונר, ולגור בהוואי ביחד עם הדולפינים. אני מציקה לו דיי הרבה באיי סי קיוJ יש כאלו שחושבים שאני אוהבת אותו, וזה באמת נכון. אני אוהבת אותו בתור ידיד. ילד כזה מתוק, כזה נשמה. בקיצור, במהלך ניסיונותיי לשעשוע עצמי קיפלתי כביסה (כדי שאמא שלי תשמח), סידרתי את כל הארון, החבאתי דברים שקשורים לאקס, עשיתי את תרגילי הספורט שלי, חיכיתי להורים שלי שיכינו לי ולאחותי ארוחת צהריים, (והם טרחו לחזור ב-4). הם אמרו לי שהבת של החברים שלהם שאלה מה איתי והיא מתגעגעת אליי...(כמה חמוד...או שלא). בערב היה יבש באיי סי קיו. דבר ראשון הפורום השכבתי לא פועל. הם מעבירים שרת. וממש ממש משעמם בלעדיו. אז דיברתי עם ילד אחד על "פודל". זאת ילדה מהשכבה שלי, שהייתה איתי בחטיבה לפני שנה.  לא יודעת מה פתאום התחלנו לדבר עליה. ("פודל" זה הכינוי שלה כי אמרו שחבר שלה קרא לה ככה). היא ילדה ממש זנותית. היא הולכת תמיד חשוף. עם כל הציצים שאין לה בחוץ. בטיול השנתי של כיתה ח' תפסו אותה חצי ערומה עם שלושה בנים מהכיתה שלי ואמרו שדחפו לה אצבעות.(אותם בנים הם מכוערים למדיי). לפני שנה היא נכנסה להיריון מהחבר המופרע שלה דאז והיא לא רצתה לעבור הפלה, אבל ההורים שלה הכריחו אותה. בטיול ל"לוחמי הגטאות" היא ישבה לידינו עם שתי חברות שלה. פוסטמה א' ופוסטמה ב'. אז "פודל" סיפרה שיש איזה מישהו שכל הזמן מתקשר ושואל אם אמא שלה בבית והיא לא רוצה שיבוא. אז פוסטמה א' אומרת לה "אם הוא ממשיך לדבר איתך על קונדומים תעיפי אותו לעזאזל" (או משהו כזה). אז פוסטמה ב' אומרת "זה לא אשמתו. זה היא משדרת לו את זה. זה אשמתה". יחסית לכיתת גמ"ר יש לה שכל. ה"פודל"  הזאת משדרת רק סקס והיא שוכבת עם כל אחד. ממש ממש מוכרת את הגוף שלה בזול. דוחה שכמותה.

יום ראשון אני מתעוררת, בקושי נפתחות לי העיניים. לבשתי את הטרנינג הכחול שלי ומשום מה נראה לי שהוא התכווץ לו בכביסה. אהה!!! היו לו כל מיני קפלים לא מחמיאים באזור המפשעה.....(סליחה שאני משתפת) ניסיתי לסדר את המכנס שיישב עליי כמו שצריך, אבל בסוף החלפתי לטרנינג השחור שלי. חצי שעה לקח לי להתלבש! קצת לפני שמונה שאני מורחת את המייק – אפ על הפרצוף הסלולרי מצלצל. מספר חסוי. או שזה החברה הכי טובה שלי או שזה "'קרצייה" אבל נראה לי יותר סביר שזו החברה הכי טובה שלי. היא אומרת לי לחזור לישון כי "פילפילרסקי" המחנכת שלי לא באה!!! יש לנו איתה שלוש שעות היום! אז החלטתי כבר להבריז מספורט ולבוא רק ב-12 לביולוגיה. התקשרתי לים וסיפרתי לה. היא נשמעה מאוד מרוצה אבל היא לא מבריזה מספורט.  היו לי 4 שעות פנויות. לישון לא חזרתי אז סתם הייתי במחשב ודיברתי עם ים, אני שלחתי לה שירים והיא שלחה לי בדיחות. ב-12 הגעתי לבית ספר.  ובדיוק המורה לביולוגיה נכנסה ו...אין לי שולחן. ניסיתי לאתר לי מקום לשבת, ואני רואה שליד ה"חמוד" יש מקום פנוי. אז ישבתי לידו. ים והחברה הכי טובה שלי התחילו לחייך לי חיוכים בעלי משמעות. הוא היה כזה מתוק!!!  דיברנו מדיי פעם בשיעור, הוא אמר שיש לבושם שלי ריח טוב (212 של קרולינה הררה למי שמתעניין) ושאלתי אותו איזה ילדה יפה יש במגמה שלנו, אז הוא אמר לי שתי שמות והוא אמר גם את השם שלי. אז אמרתי לו "אתה אומר את זה מתוך נימוס" אז הוא אומר "לא, אני רציני, נשבע" אבל עדיין אי אפשר לדעת.....ומה עוד הוא אמר? אהה שהוא שמע שהאקס היה זה שנפרד ממני הוא אמר  שהוא דפוק:) וסתם דיברנו...והוא אמר שהוא לא יודע כמה דברים בכימיה ושאל אם למדתי......האם הוא ניסה לרמוז לי משהו??? ובדרך הבייתה הוא הלך ביחד עם חבר שלו והוא הסתכל עליי מדיי פעםJ איזה מאמי!!! והייתה איזה פעם אחת שהוא הסתכל לי לתוך העיניים במבט כזה.....מלא משמעות.....הים עבר לי דיי מהר. אחה"צ למדתי לכימיה- עברתי על החומר, עברתי על הבגרויות ועל ספר שאלות רבות ברירה והרגשתי שהחומר נמצא לי במקום טוב במוח. בערב לנה סתם זיינה לי את השכל באיי סי קיו שהיא מאוהבת במישהו בשכבתנו  אבל היא מסרבת לומר מי זה. בערב התקשרה אליי "טיפשה". זאת אחת מהמגמה שלי והיא ממש מטומטמת, התחת שלה תמיד חורג מתחומי הכיסא, ויש לה קול מעצבן לאללה! אז סתם היא בלבלה לי את המוח על כימיה והיא אמרה שהיא חורשת וחורשת והיא לא יודעת למה היא נכשלת. מה היא רוצה שאני אגיד? "כאילו זה בגלל שאת  מטומטמת?!" דיברתי עם דנדו'ש והיא סיפרה לי על זה שהיא באה יום לפני לזה שהיא אוהבת ופתאום משום מקום היא החליטה שאני שונאת אותה...ולא חברה שלה.....ומתנהגת אליה פיכסה....אלוהים רציתי לשבור את המחשב! וזה לא נכון! אז שכנעתי אותה שאני באמת אוהבת אותה בתור חברה ושאני אשתגל להתנהג יפה. וסיפרתי ל"עיניים כחולות" על מה שהיה לי עם "חמוד". וואי איזה מתוק הוא! פינה זמן להתחבר במיוחד בשבילי! חולה על הבן אדם הזה! הקיצר הוא אמר שיכול להיות שהוא מת עליי ושאני צריכה לבדוק אם הוא שולח לי עוד מסרים אם הוא אוהב אותי ושאני אשלח לו מסרים גם. בלילה התחלתי להילחץ מהמבחן הזה בכימיה. אבל ניסיתי להרגיע את עצמי שאני יודעת את החומר ואין סיבה שאני לא אצליח.

אפילו ששמתי לי היום שעון מעורר לשש וחצי העדפתי להתעלם ממנו. פשוט לא יכולתי להרים את עצמי מהמיטה......בסוף הצלחתי והלכתי לשטוף פנים ולצחצח שיניים. שחזרתי לחדר במטרה להתלבש, ראיתי שארבע דקות לשבע, מה שהשאיר לי בדיוק 14 דקות להתארגן. נדחסתי לתוך הג'ינס ובדיוק ששמתי את החגורה נשמעו החדשות של שבע. וואלה יופי. ניסיתי לארגן את התיק, להתסרק , להתאפר ולאכול במהירות האפשרית. בסוף את הלחמנייה שהכנתי לי לארוחת בוקר אכלתי בדרך. ובסוף הגעתי בזמן. אין לי מושג איך. כל היום הייתי מתוחה ולחוצה כמו קפיץ. ממש לא הפסקתי לרעוד. דנדו'ש אמרה לי שהיא שאלה את מאריוס במי הוא מאוהב והיא שאלה אם זה בי. אז מה הדפוק אמר לה? שאחרי כל מה ש___(השם של האקס) אמר עליי (שאני זונה, מוצצת, בולעת, ואני לא יודעת מה עוד.....וזה שקר מוחלט כן....) אין מצב. אני כועסת גם על האקס וגם על מאריוס. בסוף ייצא שמכל  השקרים שהאקס אמר עליי (והוא גם אדיוט לוקח את השורש זונה, ואת המילים הנרדפות לזה ומטה את זה בכל מיני פעלים .....מאוד מאוד "מתוחכם" מצידו) מישהו יהייה דביל להאמין לזה. וזה מעצבן אותי שמאריוס באמת מאמין לזה! נראה לי הוא היחיד.....אומרים לי לא לשים אליו כי מאריוס סתם אידיוט ואף אחד לא שם על מה שהוא חושב, אבל בכל זאת זה מעלה לי את הסעיף. ששניהם יתפגרו ביחד. במבחן באנגלית קיבלתי 78. לא משהו. אני יכולה הרבה יותר. בדרך לבניין הראשי ירד עליי גשם, כי המטרייה הארורה הזאת התהפכה וכל הג'ינס שלי נספג במים. איכס. ישבתי בכיתה רועדת מקור. המבחן בכימיה היה בסדר......חלק הייתי צריכה לנחש....לא נראה לי שאני אקבל ציון יותר מדיי גבוה. פשוט בהתחלה חטפתי בלק אאוט וכל מה שראיתי היה מספרים ואותיות. אבל שכחתי איך עושים תגובות התכה. אוףףף......שחזרתי הביתה הייתה רוח נורא קרה. כל האוזניים שלי כאבו. וגם לא הצלחתי להיכנס לשום אתר! איזה אינטרנט דפוק יש לי......הייתי כל כך עייפה היום! פשוט בצהריים כאב לי הראש ופשוט נכנסתי למיטה וישנתי......

אומרים שמחר תהייה סערה. דודה שלי שגרה בירושלים אמרה לאמא שלי שיורד שלג. אני אוהבת חורף, יש בזה משהו טוב, חוץ מזה שאני בן אדם שסובל מאוד מקור....מסכנים אלו שגרים בצפון בטח נורא קרררר להם.

זהו להפעם.

מה דעתכם על העיצוב החדש?