נכשלתי.

אני פשוט כישלון.

שונאת להיכשל.

אני מרגישה שאכזבתי את כולם.

המורה לכימיה אמרה שמי שנכשל יעשה מבחן חוזר, ואם הוא לא ישפר את הציון, היא לא תוכל להגיש אותו לבגרות. ואם הוא לא ייגש לבגרות, אז הוא יצטרך לעזוב את המגמה. אני לא רוצה לעזוב. אני אוהבת את המגמה שלי. אני לא יודעת אם אני אוהבת כ"כ ללמוד כימיה, וביוטכנולוגיה (ביולוגיה אני אוהבת)....מבחינתי זה עוד מקצועות שצריך ללמוד אותם בדיוק כמו לשון וכמו מתמטיקה. הייתי רוצה ללמוד תקשורת. זה יותר מעניין. או להיות במגמת "גנטיקה". למה אין מגמות שוות בבית ספר?

בכל אופן אני גולשת מהנושא.....עוד ילד אחת מהכיתה שלי, נכשלה (בין השאר). והמורה אמרה לה שאולי כדאי שהיא תעזוב. אבל היא באמת מטומטמת. מתאים לה ללמוד סוציולוגיה וג"ג. אבל אני מעדיפה לעזוב את בית ספר מאשר ללמוד מקצועות משפילים כגון אלו....(ויסלחו לי אלו שלומדים את זה). אני יודעת שאני חכמה. אני יודעת שאני מסוגלת ליותר......אני מאותן ילדות חכמות, שאומרים עליהן שיש להן פוטנציאל להצליח אם הן רק היו משקיעות. אבל בגלל שאני לא משקיעה, אני בזבל. וזה לא שאני לא רוצה. אני פשוט לא יכולה להתרכז. אני כל כך מפחדת מהכשלון, אני מכניסה את עצמי למצבים שאני רק חושבת מה יקרה אם אני אכשל...ואז אני לא מסוגלת ללמוד בגלל הפחד הזה.........למה דווקא אני, מכל האנשים בעולם, צריכה לקבל "חרדת בחינות"?! זה חשבון שאני כבר אסגור עם האל. בכל אופן, אני אבקש מדוד שלי עזרה. הוא לימד את אחותי את כל הפיסיקה והמתמטיקה....עכשיו הגיע תורי.... ים אמרה לי "את לא מטומטמת. יש לך ראש. את פשוט משקיעה באינטרנט במקום להשקיע בלימודים"

"עיניים כחולות" המלאך שלי ניחם אותי....בחיי, הוא העלה לי את החיוך לפרצוף.........ושדיברתי איתו, באמת האמנתי בעצמי וביכולות שלי. תמיד אחרי מבחנים שאני נכשלת בהם, אני מכניסה לעצמי ולכל הסביבה שאני חתיכת טיפשה. אבל לא הפעם....כנראה שלמדתי שאני שווה משהו.....

אני מקשיבה לשיר של מדונה You'll See. שיר ממש יפה. אני מזדהה איתו. זה הפזמון:

All by myself
I don't need anyone at all
I know I'll survive
I know I'll stay alive,
All on my own
I don't need anyone this time
It will be mine
No one can take it from me
You'll see

עשיתי היום הרבה תרגילים מעצבנים במתמטיקה שהרגיעו אותי קצת. ניסיתי ללמוד ללשון. אבל המורה שלי כזאת מטומטמת שלא יודעת ללמד. פיכסית שכמותה.

מעניין אותי מה נעשה מחר.

אני חייבת משהו שירגיע אותי.