ח-ו-פ-ש. כמה יפה המילה מתגלגלת על הלשון.

ביום שני בערב ים הייתה משועממת נורא. אז היא הזמינה אותי ואת נתי לבוא אליה לראות איזה סרט בערוץ הסרטים. בהתחלה לא היה לי כוח להזיז את הישבן שלי מהמחשב, אבל מצד שני, לא היה לי משהו יותר מדיי מעניין לעשות. יהיו לי מספיק לילות לשבת כל הלילה מול המחשב. אני נכנסת לתוך הג'ינס שלי, לובשת עליי חולצה ורודה של פוקס עם הכיתוב city girl , ואחרי התארגנות קצרה יצאתי לכיוון הבית של ים. הלילה היה שקט וקריר. טוב אני מגיעה לבית של ים ואנחנו קצת מדברות וראינו את הסרט "לילה ללא מוצא" – השם נשמע מבטיח וגם התקציר : ארבע חברות יוצאות עם ארבע חברים וכל הפרשה מסתבכת כאשר אחת הבנות מאשימה את אחד הבנים באונס.

הסרט הזה לא דיבר על שום דבר מכל אלו. בעצם שעה וחצי הסרט דיבר על זיונים, מציצות וסאדו מאזו, הראו מה קרה לכל אחד מהאנשים בסרט (בקיצור זיונים) מראים את הגרסה של הבחורה לאונס (סצינות אונס זה דבר רע!) ואת הגרסה של הבחור לאונס שמכחיש וזהו. אפילו לא אומרים מי צודק.   סרט ללא תכלית. לא ניסה להצחיק, לא היה דרמה, לא היה מותח, לא ניסה להעביר מסר. אפילו מחרמן זה לא. סתם סרט ללא עלילה. הדבר הטוב היחיד בסרט, שהשמיעו את My Favorite Game של ה- Cardigans . באתי הבייתה דיי מוקדם- 12 וחצי ככה. בהתחלה רציתי להתחבר לאינטרנט, אבל אחותי ישנה ולא נעים.

ביום שלישי, קמתי בעשר. ושיש לי חופש – אני אף פעם לא קמה בעשר. אבל נשארתי ערה כי רציתי לראות סרט. הסרט היה חביב, בערוץ 2 אוהבים להראות סרטים "לכל המשפחה" שאף אחד לא שמע עליהם, אבל הם חביבים לאללה. אני לא זוכרת את שם הסרט אבל זה היה סיפור על כלב, באד, שמתאהב בכלבה, מולי. לבאד יש משפחה ואחד מהמשפחה הוא נער בשם גו'ש. מולי גרה במשפחה עשירה שכוללת אבא עשיר ביותר ונערה בשם אמה. אם אני זוכרת נכון. גו'ש מתאהב באמה. אמה מלמדת כדורגל את אחותו הקטנה של גו'ש ומשחקת כדורגל. גו'ש מצטרף לנבחרת הכדורגל של אמה, ביחד עם באד הכלב. באד מתגלה כשחקן מוכשר ביותר.......בכל אופן מולי ולו יש גורים....וחוטפים אותם וגו'ש ואמה מצילים אותם......לא ממש מתארים מה קורה עם גו'ש ואמה חוץ מזה שהם יוצאים לדייט  והוא מתנהג כאדיוט מושלם. אבל אני מניחה שהם יהיו יחד בסוף.

אח"כ היה עוד איזה סרט משעמם ואז חדשות, ואז סתם נמרחתי במיטה עד שלוש בערך.....אני ואחותי עושות לנו מערכת שעות מי תהייה במחשב.....בימים רגילים היא מהצהריים עד שבע ואז בשבע אני לוקחת לה את המחשב.  אבל לכבוד חופש שינינו את זה. אז אני משלוש עד חמש, ומתשע בערב עד כל הלילה. בקיצור, סתם גלשתי באינטרנט ואז דיברתי עם סוויטי ובערך בשש באתי אליה. וראיתי את הדיסקית החביבה שלי.

בערך בשמונה הלכתי כי דדי ודנדו'ש באו אליה אחרי החזרות שלהם בלהקה הייצוגית של היישוב שלי, והלכתי כי אני לא נדחפת.

בכל אופן דיברתי עם מאריוס, שבאיזה שלב מאוחר בלילה הציע לי לעשות סייבר, ועם נתי.....דיברנו על בלו, והחלטנו שאנחנו חייבות לשנות לו את השם. הוא פשוט מתדרדר. קודם סילקו אותו מהבאולינג, אח"כ המעשים המגונים בסנופים של גאון, ותכף הוא יתדרדר לגמרי ויצטרף לכנופיה ואז הוא יתחיל לשתות מהכוסות של ההורים שלו! (הבן אדם סטרילי באופן חולני ואני ומותק תמיד צוחקות עליו) ודיברנו על אם לבוא ליומלדת של אחת מהשכבה שלי שהתקיימה היום. טוב ילדה מהשכבה עושה יומולדת אבל בים ועוד בשתיים עשרה בצהריים. ולי אין לי לבוא וגם לא היה לי כל כך חשק. מזה לא נעים לי.......

אניווי, בערך ברבע לאחת הלכתי לישון והיום קמתי באחת בצהריים. אז לא הלכתי ליומולדת. ישר כמו איזה סהרורית הלכתי לצפות בטלוויזיה, ואז סוויטי התקשרה ודיברתי איתה תוך כדי קריאת עיתון ומחשבות על חדרי המבולגן (אני כשרונית). אני מניחה שהיום אני אסדר אותו. בחמישה לשתיים צחצחתי שיניים ואז שוב בהיתי בטלוויזיה. אחרי זה אכלתי וקראתי עיתון ולקחתי לאחותי את המחשב לכתוב את הפוסט הזה.

אוך ממש משעמם לי. השכל שלי כואב. שמתי לב שכולם משתנים. כל האנשים שאני מכירה השתנו.....מעניין אם אני השתניתי או שנשארתי אותו הדבר.

בעקבות הקריאה בבלוג של הלסי הגעתי לשתי מסקנות:

1. אני צריכה לבקר בשינקין. מזמן לא הייתי שם. זה המקום היחיד בעולם שאני אוהבת בשביל שופינג. או בשביל סתם להסתובב.


2. אני צריכה לעשות סקס. אני חייבת מצב רוח טוב.

My Favorite Game מתנגן לי ברקע, אני מתווכחת עם סוויטי על מהות הקשר שלה עם דדי (הם מוזרים לאללה) ואני כבר מתה לסיים את הפוסט הזה. כי ממש כואב לי הראש. והעיניים.