קראתי את הפוסט המדובר של "ג'ינגית, לא ברונטית" בנושא המקובלים והלא מקובלים בישרא, ושעורר סערות וגם הופיע במדור הרכילות "האקוריום".
טוב אז גם לי יש דעה.
מרת ג'ינג'ית החליטה שעג"פ (עומר אחד שלא שמעתי על קיומו, גילי גולדפיש ופלסטיק גירל המזוייפת) והנערה בג'ינס, הם המקובלים של ישרא, יש להם את המספר הרב ביותר של הכניסות וכולם מגיבים להם וכל השיט הזה.
ואני חושבת – היא צודקת, אבל לא ממש.
נכון, יש כאלו פה בישרא שהם כותבים מוכשרים ומעניינים, יותר מוכרים פה, כותבים הרבה זמן ומגיבים להם הרבה. ויש כאלו – כמו בלוגי הקט, שאיזה שניים וחצי אנשים קוראים אותם. ונכון, אני חושבת שזה "כיף" שיש לך הרבה נכנסים והרבה תגובות וכולםםםם מכירים אותך, ושמים אותך בקישורים ונורא נחמד להם, אבל זה לא כל כך בשליטתם. ונכון שזה עצוב, שאף אחד לא מגיב לך, ואף אחד לא קורא אותך, ואתה מרגיש שכל ההשקעה פה היא לחינם. ומי מכיר את "פייק ריאליטי" אבל ניחא.
מצד שני – אם לבלוגר זה או אחר יש הרבה תגובות, הרבה כניסות וכל שאר השיט, זה בגלל שאנשים פשוט אוהבים לקרוא אותם, ואף אחד לא יכול לבוא אל אותם מקובלים בדרישות של לשים לינקים לבלוגים הלא מוכרים, ולהגיב אליהם, כי זכותו של כל בלוגר לקרוא מה שהוא רוצה, ולהגיב למי שהוא רוצה ומי הבטיח שיקראו ויגיבו לאותו בלוגר לא מוכר. סה"כ זה לא בשליטת אותם כותבים, וברור שיש יותר כותבים מוכשרים שמקבלים הרבה תגובות וכניסות מלבד אלו שהוזכרו, והבלוג הוא בעצם מקום לכתוב את הרגשות, המחשבות, ומה עובר עליך, להתפרק בצורה חופשית, והתגובות – הן רק בונוס. מה גם, שיכול להיות שקוראים אותך הרבה אנשים ופשוט אין להם מה להגיב. אבל לפתוח את הבלוג שלך ולראות 20 תגובות או אפילו 7, זה נחמד.
זהו, זה היה פוסט קצרצר במיוחד, לא חשוב במיוחד,אולי קצת מיותר, אבל הייתי חייבת לומר את דעתי בנושא. ומחר תקבלו פוסט כשר למהדרין. אממ נורמלי למהדרין.
