אתמול קמתי בשש בבוקר, רגועה לחלוטין, ועשיתי חזרה להיסטוריה. בשבע סיימתי, התקלחתי, אכלתי, שתיתי, הייתי במחשב, ועברתי אצל סימפל, וביחד הלכנו לביצפר.

הבחינה התחילה בתשע, היא לא הייתה קלה, אבל גם לא קשה. סה"כ ידעתי דיי טוב את החומר, ואני מקווה שיהיה לי ציון טוב.

באמצע, סימפל ניסתה לבקש ממני עזרה. אני כל כך שונאת שעושים לי את זה! אני קודם צריכה להתרכז במבחן שלי ולנסות לפתור אותו, וזה מלחיץ. מה גם, שהמשגיחה כמעט תפסה אותנו. אם היו פוסלים את המבחן בגללה, הייתי מאשימה אותה.

חזרתי בערך ב-11, ורשמתי באנ איי שלי בין השאר שבא לי סיגריה. (אח"כ תבינו למה זה חשוב).

עשיתי את העיצוב החדש, ואחרי שעתיים אחותי באה, לקחה את המחשב והשארתי את האיי סי קיו פתוח.

ואז האקס כנראה התחבר, וקרא מה היה רשום בהודעת אנ איי שלי. והוא התעצבן ושלח לי הודעות, אבל לא יכולתי לדבר.

בשלוש, היה לנו שיעור תגבור בתנ"ך, וזה היה גם לכיתה שלו. והוא התחיל לשאול אותי מה הייתה ההודעה הזאת, מה פשר העניין,והתעצבנתי עליו, ואמרתי שאני לו חייבת לו הסברים. מה שנכון נכון. בכל מקרה, התייחסתי אליו קצת לא יפה.

אחרי התגבור, הלכנו אני וסמול לקנות אוכל. אני קניתי 4 בורקסים קטנים, וסמול קנתה לחמנייה ועוד כמה מוצרים לבית ספר. ואז היא הלכה לשיעור פרטי, ואני חזרתי לבית ספר, לקורס בלשון.

וזה היה מייגע. אבל לפחות זה עבר מהר.

בערב, שלחתי לאקס הודעה "אני מצטערת". והוא לא ענה. כתבתי לו שהוא לפחות יכול להגיב, ואז הוא אמר שהוא לא מדבר איתי. חשבתי שאני מתמוטטת. בסוף, איכשהו הצלחתי לסדר את העניינים. ושוב שיקרתי. כן, כנראה שמאוד מפריע לו שמדי פעם אני מעשנת. אני לא מכורה, אני פשוט צריכה את זה מדיי פעם, ואני יודעת שזה מזיק, אבל הוא אמר שאני חייבת לבחור בינו לבין הסיגריות. אז בסדר, אני אשקר. אפילו שזה מגעיל, ואפילו שאני לא חייבת לו כלום.

אבל אני לא יכולה שלא לדבר איתו. אני צריכה אותו!

איכשהו, הכל בסדר עכשיו. להבא, אני אזהר בהודעות האנ איי שלי.

ואתמול בלילה סטאר והחבר שלה נפרדו. בכלל לא הייתי כותבת פה את זה, אבל בגלל מה שקרה אח"כ אני חייבת. בכל מקרה, לא ממש דיברתי איתה על זה בביצפר, כי כל הזמן נדחפים אנשים, ואי אפשר לדבר ככה בצורה נורמלית.

בהפסקה הגדולה, הייתי ביחד עם איינג'ל, סמארט, ושאי. דיברנו, ולא אמרתי להם כלום על זה. ואז בא סמייל החכם, כולו אושר ודילוגים וצועק "שמעתם שסטאר ו******* (השם של החבר שלה לשעבר) נפרדו?". זה העלה לי את הסעיף. איזה חסר רגישות! הוא פשוט רכלן בטירוף! שאלתי אותו "למה אתה מרכל?, אה סליחה אני לא מדברת איתך". ואז כולם שאלו אותי אם זה נכון ולמה, אז עניתי שכן, ואם הם לא הסתדרו ביחד אז הם לא צריכים להיות ביחד בכוח, ולפעמים נפרדים..... ובכלל, לא דיברתי על הנושא, כי זה לא ענייני בכלל. התפקיד שלי הוא לא להפיץ שמועות ולרכל.אם סמייל לא היה מעלה את הנושא, לא הייתי אומרת שום דבר לאף אחד. אני מניחה שסטאר תספר מה שהיא רוצה למי שהיא רוצה.

לשיעור היסטוריה השני, לא נכנסנו כמו רוב התלמידים. אז אני וסטאר ישבנו בחוץ, ואח"כ באו עוד כמה ילדים. וסיפרתי לה על העניין עם סמייל. ואני לא חושבת שאני סכסכנית או משהו כזה, כי חשבתי שרצוי שהיא תדע.

ולפני שחזרנו לכיתה היא דיברה איתו, אבל אני המשכתי הלאה.

ואז היה שיעור לשון, ואח"כ שאלתי אותה מה קרה ומה הוא אמר.

היא אמרה לי שהיא כעסה עליו והכל, ומה החכם אמר?

"לא ידעתי שאסור להפיץ את זה, רציתי רק להגיד לאיינג'ל וזה לא אשמתי שהם היו שם". מה? איזה דביל!!!!!! האם יש גבול לטמטום? דבר ראשון, אני חושבת שיש דברים שלא צריך ללכת ולספר. יש דברים ששומרים לעצמך. ואני דיי מבינה את סטאר שלא רוצה שידברו ויידעו, כי זה ממש לא נעים שכולם מדברים עליך מאחורי  הגב ושואלים שאלות. מה האדיוט חושב??? אם זה היה להפך הוא היה רוצה שיפיצו את זה? ודבר שני, הוא לא בא ואמר את זה רק לאיינג'ל, הוא פשוט קפץ וצעק את זה! אם הוא היה כל כך רוצה להגיד לה, הוא היה לוקח אותה לצד ואמר לה. מה גם, שסטאר ואיינג'ל בקשר מינימלי למדיי. נכון, שתיהן החברות הכי טובות שלי, ונכון שתיהן קוראות כאן, ונכון אין להן בעיה אחת עם השניה, אבל בכל זאת. אני לא חושבת שסטאר הייתה רוצה שיותר מדיי אנשים יידעו, לפחות לא עכשיו. ואם היא הייתה רוצה להגיד לאיינג'ל משהו, היא הייתה אומרת לה. זה בערך גם מה שסטאר אמרה לי שהיא אמרה לו.

והיא אמרה לי שהדביל אמר "ותגידי לפייק הזונה..." ובקטע הזה התחלתי להתרגז. אבל ממש. לא מספיק שהוא פוגע במי שהיא מיחידי הסגולה שבכלל מוכנים להתקרב אליו, ואז הוא גומל לה ברכילות, עכשיו הוא מקלל אותי? עכשיו אני יוצאת אשמה? אז לדעתי אני ממש לא אשמה! אני הייתי חברה טובה וסיפרתי לה שתכף כל השכבה שלנו תתחיל לרכל עליה ולדחוף את האף תודות לסמייל הזה, ועשיתי לה טובה, כי עכשיו היא תדע שאסור להגיד לו כלום.

התרגזתי ואמרתי "אמא שלו זונה" ואז מי בא בפתח הכיתה? סמייל.

אמרתי בקול רם "מדברים על החמור והחמור מגיע". ואז פניתי אליו, במבט שאם הוא היה יכול להרוג – סמייל כבר היה מת מזמן, ובעיניים רושפות שנאה, ואמרתי לו "אתה אל תדבר עליי! תשמור על הפה המטונף שלך! אני בכלל לא מבינה למה אני מדברת עם יצורים כמוך!" ואז יצאתי בדרמטיות מהכיתה. הוא פשוט הסתכל עליי בהלם, ולא אמר כלום. ואז הם המשיכו את השיחה כנראה, והלכתי הביתה, כולי עצבנית.

היצור הזה, פשוט מבחיל. כל מה שמעניין אותו, זה איך להפיץ עוד ועוד רכילות, כל מה שהוא יודע, זה להתנהג בטמטום, ששמורה לילד בן ארבע וחצי. אבל הוא בסדר, כולם זונות הרי. הוא הרי קדוש מעונה וכולם נטפלים אליו.

אם הדביל, רק יעז לדבר איתי, אני אפתח כזה פה ואגיד לו כל מה שאני חושבת עליו.

כל מקרה. בצהריים דיברנו אני וסטאר, המשכנו את השיחה. היא מתכוונת לא לדבר עם סמייל, ובצדק. מסתבר שהוא אמר לי שאני לא אתעסק איתו.

חה, נורא מצחיק. אני ממש רועדת מפחד. אני חושבת שכדאי לו שהוא לא יתעסק איתי. מה הוא חושב לעצמו, יצור נאלח חסר חברים וחיים? מה הוא חושב שהוא יכול לעשות לי? אוי אני ממש רועדת מפחד! כדאי לו לא להתעסק איתי!!!! אחרת הוא יסבול את נחת זרועי!