ובכן, יום שלישי, היה פשוט יום מבוזבז ומיותר למדיי.

קמתי בבוקר, לשעת אפס, וחשבתי שאני מאחרת רק כדי לגלות – שאין אנגלית. למען האמת, לרוב התלמידים לא היה. פשוט כי המורה של חמש יחידות מתמטיקה החליטה שהיא עושה תגבור, והיה חופש למי שלומד כימיה ולמי שלומד אדריכלות בגלל בגרות שיש ביום חמישי.

היינו איזה חמישה תלמידים. המורה נתנה לנו לעשות בוחן – תרגיל מהספר. וקיבלתי 100 כי היה ממש קל.

אח"כ היא שיחררה אותנו. הלכתי להירשם לשנה הבאה, לי"ב, ואז עליתי חזרה. ראיתי את האקס, הייתה לו הפסקה. אז דיברנו קצת, ולבן אדם יש שיגעון – להציק לי! הוא פשוט אוהב את זה. פשוט אוהב להרים אותי ולהפוך אותי, ואני לא אוהבת. ואז הגיע שלב הטפת מוסר "את רזה יותר מדיי, זה לא יפה". טוב כן אז רזיתי, ובערך כל הג'ינסים שלי פשוט ענקיים עליי,אבל לא יותר מדיי, אני צריכה להוריד עוד שני קילו. או לחכות שישבני יקטן. מה שיבוא קודם.

ואז כבר היה לו שיעור, אז הלכתי לכיתה הריקה, וישבה שם מישהי שלומדת איתי, ואני עשיתי שיעורי בית בלשון.

ואז הלכתי להסתובב ולמצוא מה לעשות. אני שונאת להיות לבד. ואז שוב פגשנו באקס, והלכתי לכיתה של איינג'ל. היא למדה מתמטיקה. ראיתי את סמארט וניסיתי לקרוא לה אבל היא לא שמעה אותי. ואז ראיתי את איינג'ל והיא נראתה שבוזה, או לחילופין סובלת. היא צריכה לבוא לבית ספר ללמוד מתמטיקה בזמן שיש לה חופש לבגרות! איזו חוצפה. בכל אופן, עשיתי לה שלום, וסמייל כנראה ישב לידה (בטח כי אין לו ליד מי לשבת, מאחר והיצור מחוסר חברים ואנשים שמסוגלים לסבול את נוכחותו), ואיזה מבט הוא נתן לי! פשוט מבט רצח! אבל לא אכפת לי. שיביט כמה שהוא רוצה. הוא כל כך מחוסר כוח, כל כך מחוסר יכולות, מבחינתי הוא לא יותר מילד קטן ורברבן.

גם ראיתי את כל תוכן השיחה שלו ושל סטאר, והוא פשוט שקרן, מאשים את כל העולם ואת כולם שהם צבועים ומגעילים (כולל אותי), והוא אפילו מודה בזה שהוא פוגע באנשים כל הזמן ולא מבין איך. אז שילמד לטפל בבעיות שלו, אף אחד לא צריך לסבול את זה.מזל שסטאר דפקה לו ייבושים, ואני פשוט חטפתי עצבים. אפילו שהוא לא שווה את זה. אני פשוט שונאת אנשים שפוגעים באנשים שאני אוהבת. זין עליו, זה כבר היה הקש ששבר את הגמל. *דמיינו פה פרצוף עצבני*

אח"כ היה שיעור לשון, ואז שעתיים ביוט'. בחיי, זה פשוט משעמם. נכון, אני לא חייבת לבוא לשיעורים, כי היא כבר לא בודקת שמות, ואלו רק שיעורי חזרה ופותרים שאלות מבגרויות, ואני פשוט יכולה להשלים אח"כ, אבל בכל זאת אני רוצה להיות שם.

בסוף השיעור השני חשבתי שאני מתפגרת. אנרג'י יושבת לידי, ויש לה את החמור מפו הדוב שצמוד לה לפלאפון, ואני פשוט משחקת איתו בעיתות שעמום.

ואח"כ הלכתי הביתה. איזה כיף לסיים שוב ב-12. במיוחד שכולם לומדים כימיה.

בזמן שלמדתי לתנ"ך, השכנים מהבניין ליד, שוב רבו בצעקות רמות. בחיי, לפעמים נדמה לי שאני גרה במקום של אנשים מוזרים. בכל מקרה, למדתי את כל בראשית.

היום בעשרה לשבע בבוקר, לאפ התקשרה אליי ואמרה שאין שביתה. כל כך התבאסתי. דווקא התאים לי. התקשרתי לאנרג'י להעיר אותה, ואז הלכתי להתארגן והתקשרתי לסטאר. החלטתי שלא לבוא להיסטוריה, גם כי לא יהיו מלא אנשים בגלל בגרויות ומגנים, וגם כי כאבה לי הבטן מהמחזור הדפוק הזה. ארגג שהשבוע הזה יעבור!

בכל מקרה, באתי בתשע, וזה היה מזל, כי המורה שיחררה את כולם. והיה לנו לשון, אפילו שבקושי היו תלמידים. עשינו חזרה על החומר, ואני דווקא מצליחה בכיתה, אני לא יודעת מה קורה לי במבחן :/

אחרי שעתיים לשון, היה מתמטיקה.

וחזרתי הביתה, וניסיתי לישון, אבל אי אפשר לישון בבית תודות לצעקות של האחיות שלי.

בחוסר חשק קמתי אחרי שעתיים שינה, התקלחתי ולמדתי את כל מלכים. ההספק שלי מדהים גם אותי.

ומחר יש בגרות בכימיה, אז איינג'ל אם את קוראת את זה לפני – המון בהצלחהJ (הגישו את הגאונה הקטנה על 100!)