התפגרות המחשב שלי

לא הייתי פה הרבה זמן, כי למחשב שלי נכנס וירוס, ואז היה צורך לפרמט אותו. ככה שאיבדתי כמה סיסמאות..... בכל מקרה, למזלי יש גיבוי, אבל היה לי מאוד קשה להתחבר לאינטרנט (תודות לשירות לקוחות "המצויין" של בזק), ובנוסף משהו ברמקולים שלי התפגר, ככה שאני לא יכולה לשמוע מוזיקה!

הבגרות בתנ"ך

ביום ראשון הייתה הבגרות שלי בתנ"ך, הבגרות הראשונה שלי לשנה זו. הייתי קצת בלחץ, בחוץ היה חם בטירוף, ובכיתה היה קפוא. בחיי, הם לא נורמליים. המזגן פשוט פועל בשיא עוצמתו, וגרם לי לקפוא. הסתכלתי על הציפורניים שלי והן היו בצבע כחול – סגול.

הפרק השלישי והרביעי היו קלים עד כדי גיחוך. אבל שהגעתי לעשות את האנסין והנושא המסכם – התערער לי קצת הביטחון. זה היה קצת קשה. האנסין היה מזעזע.

אח"כ הסתכלתי בפתרון לבחינה, וסה"כ עניתי בסדר. יש לי כמה טעויות, ויש כמה תשובות שהן לא מדויקות כמו שהיה כתוב בפיתרון, ואין לי את התשובות לנושא המסכם, אבל אני חושבת שסה"כ עברתי את הבגרות יפה.

וההרגשה היא נפלאה, הרגשת אין. תנ"ך. יותר. לעולם.

אין בית ספר

מי שאמר שמפסיקים ללמוד אחרי פסח רק בי"ב, טעה. גם בי"א לא לומדים. האמת היא, שאין לי טעם לבוא לבית ספר, ואני באמת לא מתכוונת לבוא יותר. רק לבגרויות, יהיה לי שיעור חזרה אחרון יומיים לפני המתכונת בביוט' (20.6) ואולי יהיו לי עוד שיעורי חזרה בלשון, אבל חוץ מזה, פשוט זהו.

מה גם, שבתור תלמידת ביוטכנולוגיה אני מקבלת את כל החופשים שכל מי שלומד כימיה ועושה בגרות. כיף לי.

הזנחת הדיאטה שלי

אני לא יודעת למה, אבל בזמן האחרון, אני פשוט מזניחה את הדיאטה שלי, התחלתי לאכול פיתה ולחמניה! ויום אחד אכלתי לחמניה עם ממרח שוקולד! מה קורה לי? אסור לי לגעת בזה בכלל.... אני אשמין! אני אעלה את כל החמש קילו האלו שהורדתי במאמצים קשים ובהרבה יזע ודמעות! תעודדו אותי.....

הזנחת השינה שלי בתוספת חלומות מוזרים

בזמן האחרון יש לי נדודי שינה. אני פשוט לא נרדמת, גם שאני מרגישה עייפה. אני לא מצליחה להירדם. אני חושבת שאני אפסיק לישון בצהרים. אפילו שאני עייפה.

ויש לי חלומות פשוט מוזרים. למשל חלמתי שאני עושה ביוטופ! אלוהים, מה הולך פה?

ה"למידה" שלי למתמטיקה

באמת שהתכוונתי ללמוד למתמטיקה. אבל כל הזמן פשוט היו, היו דברים אחרים לעשות.

למשל ביום שלישי קמתי בבוקר והתחלתי לנקות את הבית. הייתי צריכה לשטוף, לעשות אבק, לסדר, לשים את החומר המגעיל הזה בשירותים, במקלחת ובכיורים, ולנקות... סה"כ סידרתי וניקיתי את חדרי, ניקיתי את השירותים והאמבטיה, סלון, מטבח, אל תשכחו שאת כל הרצפות של החדרים הנ"ל צריך לשטוף.... וזה היה דווקא מהנה ונחמד, (אני מתחילה לפתח מחלת ניקיון), אבל זה עייף אותי, והידיים שלי הסריחו מכל החומרי ניקוי הרעילים והמלאים בחומרים כימיים מזיקים, ואז ישבתי ליד המחשב, והייתי צריכה אחר כך ללכת לקוסמטיקאית שלי, והייתי צריכה לסדר גבות, ויש את כל הדברים שחייבים לעשות כמו אוכל, שינה, מקלחת, טלוויזיה, מחשב......

ביום רביעי גם היה לי נחמד לשבת מול המחשב, עד שלקחו לי אותו לתיקון, והייתי עצובה מדיי מכדי ללמוד.

הבגרות במתמטיקה

לפני הבגרות לא הייתה רגועה ממני. והביצפר שלנו ממש דפוק. נתחיל מזה, שהבגרות הייתה אמורה להיות ב- 13:00, ודחו לנו אותה ל-13:30, כי בשעה אחת, חמש וארבע יחידות רק סיימו את הבגרות שלהם.

ארבע דקות לפני תחילת הבחינה, לא היו עוד רשימות מסודרות, ואף אחד לא ידע איפה הוא צריך להיות. שהתחילה הבחינה, אני עוד חיפשתי את עצמי בין הרשימות ובין הכיתות. חוסר ארגון לשמו.

חשבתי שאני משתגעת, היה לי חם והרגשתי בחילה ושיש לי סחרחורת.

הבגרות עצמה הייתה ממש קלה, המשוואה הייתה מגוחכת לחלוטין. סיימתי את הבחינה מהר, ואפילו לא בדקתי. יצאתי בהרגשה לא טובה, כי התרגיל בטריגו לא הלך לי.

בכל מקרה, נראה לי שקיבלתי 100.

יומולדת לרועי

ביום שישי רועי עשה מסיבה לכבוד יום הולדתו ה-17. הייתם מאמינים? אדיר הזהיר אותי כמה ימים לפני שאני לא אעשה פרצופים לחברה המסכנה והאומללה שלו. ("מסכנה ואומללה" זו תוספת שלי). איזה חוצפן, מי מתייחס אליה בכלל?

קודם הייתי צריכה לעבור אצל חופית, כדי לקחת ממנה את המגן בהיסטוריה של הילה (אני אגב קיבלתי 76 וכמעט התחלתי לבכות), ואז ללכת להילה, ואז שהלכנו לרועי היינו צריכות לפגוש את חופית שוב.

אגב, השלמתי עם גבי. אני אפילו לא יודעת למה.

בכל מקרה, אצל רועי היה ממש נחמד. שמענו מוזיקה וראינו טלוויזיה. זה מה שכולם עשו רוב הזמן. ודיברו אחד עם השני.

ולאלון יש חברה. סוף סוף הוא הסכים לגלות לנו את זהותה, אבל האמת היא, שהייתה לי הרגשה שזאת היא. בכל אופן, היא ילדה ממש חמודה, וקוראים לה אלונה. כן, זה מצחיק.

במשך הזמן, אנשים התחילו להתפזר.

באיזה שלב, ישבתי עם דניאל, אילנית ושירן, והן התחילו ללמד אותי מקצבים, אבל אני עילגת....

אחר כך הן הלכו, וישבנו לדבר. ואז אילנית חזרה. ואז הלכה. ואז חזרה שוב. מה נסגר איתה?

בסוף בערך בשלוש התחלנו ללכת הביתה, ואני ועמרי ליווינו את אילנית עד לבית שלה, ואז המשכנו לדבר, והיא הזמינה אותנו להיכנס.

יש לה בחדר קיר שפשוט מלא בחתימות וברכות של חברים שלה, אז היא רצתה שנכתוב גם כן. אז כתבנו.

האמת, זה רעיון מגניב, אבל לא הייתי עושה כזה דבר בחדרי.

בסוף יצא שבארבע וחצי חזרתי הביתה.

תעסוקה לימים הבאים

האמת היא, שאני מחפשת תעסוקה לימים הבאים. זה בעצם חופש, אבל לא חופש.

בטח אני אהיה על המחשב כל היום.