זהו, התרגלתי לשגרה. אין יותר אילת, וטוב שכך. להודות את האמת, טוב לי בבית. קצת מוזר לי שלפני שבוע הייתי באילת, ואילו עכשיו אני בבית.

ביום שישי התעוררתי בתשע וחצי, הלכתי להתקלח ובדיוק שסיימתי להתקלח מור התקשרה אליי ואמרה שנקבע להיפגש בקריון. קבענו לעשר וחצי, מה שהשאיר לי שלושת רבעי שעה להתארגן, לשים סרט צילום בפיתוח, וללכת לקריון.

בסופו של דבר הספקתי את הכל ואפילו הגעתי לפני הזמן.

נורא נהניתי ממזג האוויר, לא היה חם!!!

נפגשתי עם מור, והלכנו לחפש מתנה לענת, ואני גם הייתי צריכה למצוא מתנה למורני. בין כל החיפושים, פגשנו את חופית ורוויטל, וקניתי איתן מתנה למורני: שעון של פוקס. יצא שהוצאתי עליה יותר כסף מהמתוכנן. חופית החליטה שהיא מצטרפת למתנה שלי ושל מור.

בסופו של דבר, לאחר התרוצצויות ואחרי ששיגעו אותנו עם המבצעים ב"רנואר", קנינו שתי גופיות בקסטרו, גופייה ברנואר, ועוד חולצה בצב האופנה. עכשיו ענת לא תוכל לומר "אין לי מה ללבוש".

מייד שסיימנו לקנות, פגשתי את ההורים שלי במשביר, ואז נסענו לקחת את הסרט צילום. לא כל התמונות יצאו, אבל התמונות שיצאו יצאו יפות, והספקתי לסרוק ולשלוח  לגבי. הנה ציטוט מדויק ממה שהוא אמר: "את דוגרי של הדוגרי....ממש ממש ממש ממש רזית את אשכרה נראית פצצה....... יש לך פה תמונות....סוףףףף....... ולחופית יש תמונה שהרגליים שלה נראות קצת גדולות"

טוב נו, אולי זה בגלל שגם שלחתי לו תמונות שלי בבגד ים בפוזות אמממ...חושניות;)

בצהרים קראתי את כל המוספים של העיתונים מכל השבוע, פרקתי את המזוודה, ישנתי, התקלחתי והייתי על המחשב.

בערב התחלתי להתארגן, לבשתי ג'ינס וסטרפלס, כדי שיראו את הקעקועים כמובן. הייתי קודם צריכה ללכת להילה, ואז ללכת אל מורני. זה פשוט לקח המון זמן, ועד שהגעתי אליה, ועד שהגענו אל מורני כבר היה 11 ומשהו. ועוד הייתי צריכה ללכת אל ענת, וקצת הרגשתי לא נעים.

אה וגם זכיתי לצפות בחבר החדש של הילה. מבחינה החיצונית, הוא שיפור לעומת החבר הקודם שלה.

                                                He looks much better.

הוא דיי נחמד, אבל קצת שתקן. וביישן. אבל זה בסדר אני מבינה אותו. הקיצר, בינתיים עבר את המבחן שלי...

היינו אצל מורני, ולא היה אצלה הרבה. היו רק בנות, למעט החבר של הילה, החבר של ענבל, וחבר של עוד איזה ילדה שם.

קצת ישבנו ודיברנו, הצטלמנו, אכלנו, וכל הזמן הרגשתי שאני רוצה להיות אצל ענת. אבל עד שהלכנו לענת..... קודם חופית הייתה צריכה לאכול עוגה, ואז לצלם, ואז לראות תמונות.

היא כנראה שכחה שענת גרה רחוק!

בסופו של דבר, ב-1 יצאנו משם, הלכנו לענת ובדרך עצרנו אצל חופית לקחת את המתנה של ענת.

וגם נפגשנו עם הילה והחבר שלה.

והגענו אל ענת, ונחנו, ודיברנו, אבל לא עבר הרבה זמן עד שהרוב הלכו. זה היה לי מוזר, אבל שכחתי שרק ברבע לשתיים הגעתי אל ענת. בסוף נשארנו אצלה אני, דרור, אלון, ערן וחופית שנרדמה.

אז דיברנו, ואני אכלתי במבה.

בערך בארבע וחצי הלכנו, ואלון ליווה אותי והמשכנו לדבר מתחת לבית, כך שרק בשש הלכתי לישון.

וישנתי. התעוררתי רק בשש ורבע בערב. אמא שלי חשבה שאני מתה.

ומסתבר שסבא וסבתא היו בארוחת צהרים.

שיחה ביני לבין אבא:

אבא: אכלת משהו היום?

אני: לא, ועכשיו אני הולכת להקיא את הוופל.

אבא: את לא מסוגלת להקיא.

היום הלכתי עם אמא שלי ועם אחותי לקנות בגד ים לאחותי. היא נורא בררנית, אבל בסוף סיימנו עם זה מהר. וקניתי גם תחתונים חדשים. חוטיני בצבע לבן, שבמאחורה, יש מין אבן כזאת. עכשיו צריך למצוא למי להראות את זה.

ואז ישבנו ב"ארומה", ואני שתיתי קפה, ואחותי שתתה שוקו, ושתינו אכלנו כריכים. ואח"כ אבא שלי בא מהמכון כושר וגם הוא הזמין כריך וקפה.

ואז הלכנו להסתובב עוד קצת, ואחותי קנתה שעון.

ומ.ק. 22 כבר התחיל, אז אני זזה לראות.