| 7/2004
תובנות חדשות על החיים שלי.
לפעמים כשאני חושבת על משהו במשך המון זמן, פתאום נופל לי האסימון ואני מבינה דברים שלא הבנתי מקודם.
היום הייתה לי שיחה עם הילה ועם אלון (בנפרד) ושחזרתי איתם את מאורעות אילת, יותר נכון, ערב אחד, שהיה איום, אבל מלא משמעות בשבילי.
כבר כתבתי כאן אודות היום ובכלל אודות הנסיעה, אבל זה היה ערב, שבו ללא רצון צותתי לשיחה בין רויטל וחופית, וכמעט בכיתי בגלל ש:
1. התגעגעתי הביתה, להורים שלי
2. התגעגעתי להילה, למור, לאדיר, ורציתי לדבר איתם כבר.
3. רציתי את השקט הנפשי שלי, את הלבד שלי, את הזמן שלי עם עצמי
4. קלטתי שאני לא רוצה להיות חברה של חופית
"מה שמתאים לגיל צעיר, לא מתאים לגיל מאוחר".
כשאני והיא היינו קטנות, והיינו משחקות בברביות, זה התאים לי.
אבל עכשיו... עכשיו זה כבר לא.
שלא תבינו לא נכון, היא חמודה מדיי פעם, במנות קטנות אפשר להיות איתה. אני יודעת שאכפת לה ממני וגם לי אכפת ממנה.
אבל.
אבל היא מלאה בעצמה. נפוחת אגו, חייבת תשומת לב, מורידה לי את כל הביטחון העצמי.
ואני לא סובלת אנשים כאלו.
אלון אמר לי משפט מאוד חכם.
"מי שמוריד לאנשים אחרים את הביטחון העצמי מראה על חוסר-הביטחון-העצמי שלו = שהוא יכול להרגיש טוב רק אם הוא משכנע את כולם שהוא טוב יותר."
והוא צודק.
אבל כל הקטע שלה, כל הניסיון להיות אישה, להיראות אישה...... אבל בעצם בצורת מחשבה שלה היא מאוד ילדותית.
להיות עם מישהו, להזדיין איתו רק לשם ההזדיינות? (ואני באמת לא משתמשת במילים בוטות כאלו, פשוט זה מה שזה).
זאת גישה מאוד ילדותית לטעמי. מישהי, או מישהו שאומרים או חושבים כזה דבר, לא מוכנים לסקס כלל וכלל.
ובכלל, אני לא מבינה את ההתלהבות שלה, או של רויטל מסקס. התלהבות כמו של ילדה בת 12 שפעם הראשונה בן נישק אותה על הלחי. נכון, זה מאוד נעים, ונכון, יש לזה המון משמעות, לרגע אני לא חושבת שזה לא ביג דיל, אבל ההתלהבות, כאילו זאת מין מטרה שצריך להשיג לפני כולן.... לא יודעת, זה דפוק בעיניי.
לשכב עם כל מי שמזדמן רק כי נמאס לחכות, כי נמאס להיות בתולה, כי רוצים לנסות... זה פשוט מעוות.
ובכלל, עצבן אותי כל הקטע שהיא חושבת שהיא מי יודע מה, בזמן שהיא לא. שהיא חושבת שהיא כזאת חכמה..... כזאת בוגרת.... בזמן שהיא לא.
אני לא מבינה את הרצון, את הדבקות במטרה הזאת, שלה ושל רוויטל להיראות כמה שיותר בוגרת.
מה שהכי הצחיק אותי, זה שבאותו לילה היא אמרה "יש לי גוף של אישה". זה ממש שעשע אותי. הרי בקושי יש לה ציצים.....
אני לא מבינה את הרצון הזה, להתנהג ולהיות בוגרת, שבתוכך את לא.
וכל ההתנהגויות שלה, שיחות איתה, מראות שהיא עדיין ילדה קטנה שלא מבינה כלום מהחיים שלה.
אז נכון. אני נראית כמו ילדה, אני מודה. יש לי פנים עדינות, אני נמוכה, אני חובבת ג'ינס +טי שירט + נעלי ספורט. אני אוהבת עגילים ילדותיים, לטעמי זה חמוד. אני אוהבת ללבוש את הגופיית סנופי שלי כשאני הולכת לישון. מה לעשות שביום יום, אני נראית כמו בת כמעט 15.
אבל בתוכי, בתוכי אני יודעת שאני הרבה יותר בוגרת מהרבה אנשים אחרים. נכון, יש לי את הקטעים הילדותיים מדיי פעם.... כמו לכולם.
אלון אמר לי שאני אחד האנשים הכי בוגרים שהוא מכיר. ואני חושבת שדיי אפשר לראות את זה....
ובכלל, מה כל השטויות של להיראות "בוגרת". הרי זה בהרגשה, הרי זה משהו שבתוכך.
אם ילדה בת 12 תנעל נעלי עקב, ותלבש חצאית מיני וחזיית פוש אפ, ותתאפר – מה, היא תהייה אישה? לא. היא תהיה ילדה בת 12 שמנסה באופן נואש להיראות מכפי גילה.
זה מצחיק, על כל דבר "זה מיילד אותך. זה מצעיר אותך".
ראיתי הרבה בחורות, שמסתובבות עם תיקים צבעוניים. מה זה קשור לכל הרוחות?
זה לא שאני משחקת בבובות, או מסתובבת עם תיק ברבי ועם חולצה של בראץ'.
אז נכון, אנחנו עולות לי"ב, בנות 17 פחות או יותר, אבל באופן נואש להיראות כמו משהו שאת לא?
אז כן, אז ענדתי עגילים צבעוניים בצורת לב. סו וואט? מה עדיף, לשים את חישוקי הענק ולהיראות כמו פאקצה ממוצעת?
אני לא אוהבת את כל ההתנשאות של חופית. כל מה שאכפת לה – הוא רק מעצמה. אי אפשר לנהל איתה שיחות רציניות..... שיחות שהן מעבר ל"מתי אני אפגוש את ליאור מהצ'ט ואשכב איתו?". זה לא ילדותי?
מרגיזה אותי ההתנשאות הזאת. כאילו שהיא חכמה מעל כולם.
שאני חושבת על זה לעומק, אני רואה איך היא הצליחה לאט לאט לערער את הביטחון העצמי שלי. איך לאט לאט היא הורידה אותו אל הרצפה. גם ככה אני לא מעריכה את עצמי כמו שבן אדם נורמלי אמור להעריך את עצמו, והיא טיפחה את חוסר ההערכה הזה.
כל ההתלהבות הזו מעצמה, מאיך שהיא נראית, והצורה שבה היא עושה את זה, כאילו את בחיים לא תגיעי לרמה שלה, לא תראי טוב כמו שהיא נראית, כי היא כוסית על, (מה שהיא לא). אין לי בעיה לפרגן לחברות שלי, כשזה מגיע להן. אני לא קנאית, לא לחברות ולחברים שלי, ואני שמחה כשהם שמחים ועצובה כשהם עצובים.
אבל הצורה, הצורה שבה היא עושה את זה..... זה יותר מביטחון עצמי. זה אגו נפוח ומגעיל.
זה רצון לתשומת לב, שאני יודעת שהיא לא מקבלת אותה בבית.
זה חוסר טאקט, שהיא טורחת להסביר לי בדיוק מה לא בסדר איתי ומהם הפגמים החיצוניים שלי, כאילו אני אמורה להיות איזו בובה מושלמת, עם שיער בלונדיני, עור חלק, וציצים נפוחי סיליקון.
למה התחלתי בדיאטה הזו? למה אני ממשיכה גם כשברור לי שברגע שאני אסיים אני אגיע לתת משקל? חלק מזה היה בגללה. להראות לה שגם הירכיים שלי מסוגלות להיות צרות וקטנות.
גם השטחיות שלה, למשל לצאת רק עם בחורים חתיכים, ערסים שעושים פוזות. זה לא ילדותי? זה לא דפוק?
בכלל, החברות שלי איתה לא עושה לי טוב. אני לא סובלת אנשים כמוה. אנשים כאלו הם לרמה שלי, וזה לא נאמר מתוך סנוביות והתנשאות.
היא פשוט לא סוג האנשים שאני מתחברת אליהם. מה לעשות.
אני יודעת שיש דברים שבהם אני עולה עליה, אני אומנם לא חרשנית כמוה, והלוואי והיו לי ציונים כמו שלה (לא שלי יש במה להתבייש.... פשוט הציונים שלי הם בסביבות ה-7-8 ושלה בסביבות ה-9-10), אבל חוץ מזה, לא הייתי רוצה ממנה כלום.
ותוך כדי, אני קולטת שאני הרבה יותר בוגרת ממנה, אני לא יודעת אם מבחינת המראה החיצוני אני עולה עליה. ואני לא יודעת אם האופי שלי הוא עד כדי כך טוב.
אבל אני לא מלאה בעצמי, לא מלאת אגו, לא ילדותית, לא שטחית,לא דורשת תשומת לב, דברים שהיא כן.
אז אולי אני לא נראית בת כמעט 17, כמו שאני באמת. אבל בהרגשה.... פתאום ההרגשה היא שכן.
אני יודעת שהחברות הזאת נגמרה. ממזמן זה כבר דעך, עכשיו זה כבר דיי הסוף.
שוחחתי עם מורן על העניין. זה היה יום אחרי אותו לילה, סיפרתי לה שדיברתי עם מור, וכמעט שאמרתי למור שאני לא רוצה להיות חברה של חופית יותר. מורן אמרה לי, שברגע שאומרים או חושבים כזה משפט, זה מסמל את הסוף. אז נכון זה הסוף, ואמרתי את זה למורן. אני כבר לא מגדירה אותה בתור חברה טובה שלי, כי היא לא. זה לא שאני לא מוכנה לדבר איתה, או דברים כאלו, פשוט הקשר פחות חשוב לי כרגע. חברויות באות, חברויות הולכות. אני יודעת שמה שאמיתי, יישאר לתמיד.
ואני לא יכולה להמשיך להיות חברה של מישהי, שכל משפט שני שהיא מוציאה אני חושבת "אויש איזו מטומטמת". אני לא יכולה להישאר חברה של מישהי שזה בסופו של דבר לא עושה לי טוב, גם אם ברור לי שהיא לא מתכוונת לפגוע בי.
אני צריכה לעשות קודם כל מה שטוב לי.
"ועכשיו אני חוזרת לבקש את כל מה ששייך לי,
לא מצטערת,
זה הזמן שלי לצעוק בחזרה.
אני אדאג שיהיה לי טוב,
יהיה לי טוב."
| |
|
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
