השגרה החדשה הזאת הורגת אותי. זה היה כל כך נחמד אם החופש היה נמשך.....
כל כך לא התגעגעתי למוסד הדפוק הזה, למסדרונות המגעילים, למדרגות המגעילות, לשולחנות המגעילים, הבית ספר הזה נראה כמו כלא!
לפעמים נדמה לי שבכלל לא עברו חודשיים, שאף פעם לא היה חופש, שממשיכים מאותה נקודה בה הפסקתי.
יום חמישי בבוקר. שעתיים אנגלית. לשמחתי, כל יום אני מתחילה בשמונה ועשרים, חוץ מיום שני שאז אני מתחילה בעשר, ויום שישי שאני מתחילה בתשע.
אותה המורה, כרגיל חפירות ושיעמום, וכמעט נרדמתי. אני כבר רוצה לעלות לחמש יחידות! נמאס לי!
אחרי זה היו שעתיים מתמטיקה, והתחלנו עם בעיות תנועה, אנחנו כל כך חכמים ומתקדמים שזה מדהים אותי. המיקום שלי בכיתה ממש גרוע, מבחינת האנשים. מלפניי יושבת ילדה מעצבנת ונודניקית, ושולחן אלכסון יושבת ילדה מסריחה שאפשר להיחנק מהריח. ואני, לבד. חשבתי לשבת ליד אדיר, אבל מסתבר שהוא בחר לשבת ליד ידידתו הפאקצה. נושלתי לטובת פאקצה. מה יש בה שאין בי? טוב נו, היא פאקצה. ואמא שלי קנתה לי ספר לא מתאים. זה ממש מעצבן! למה אני אף פעם לא יכולה לסמוך עליה! כל שנה זה ככה! הייתי צריכה ספר של בני גורן והיא קנתה של גבי יקואל! (אה אה, הוא נמצא בכלא! מגיע לו!)
בשיעור ניסיתי לשעשע את עצמי וציירתי ציור מרגש למור, אני מקווה שהיא שומרת אותו ותולה אותו בחדר, אחרת חסר לה!
אחרי זה היו לי, להחזיק חזק, 4 שעות ביולוגיה. האמת היא ששעתיים מזה אמורות להיות מעבדה, אבל היא עוד לא התחילה את המעבדות.
זה פשוט סיוט.
ביום שישי התחלתי בתשע, ישר לשיעור ספרות. ספרות אני אוהבת. כמובן שיש לי כיתה של אהבלים, וכולם התחילו להתבכיין שאין להם חומר במחברת. נכון, זה הכי קל לא לבוא לשיעורים, לא לכתוב כלום, לא לעשות כלום, ואז לבוא בטענות שאין להם חומר כתוב. זו בעיה שלהם שהם לא כתבו שום דבר ולא למדו שום דבר. מאיפה הם רצו שזה ייפול עליהם? מהשמיים?
אחרי זה היה שיעור ביוכימיה. זה מתבסס על כימיה, שאותה לא למדתי. אני לא יודעת איך אני הולכת להצליח במקצוע הזה.
ואז היו שלוש שעות מעבדה. עשיתי את המעבדה עם מורני ואפילו סיימנו ראשונות!
בערב ברוב טיפשותי הלכתי לסרט "המלך ארתור". זה אחד הסרטים המשמימים והמשעממים ביותר שקיימים ביקום. יש כל כך הרבה אגדות יפות על המלך ארתור ואבירי השולחן העגול, אבל לא, הם החליטו לעשות סיפור לא נכון ולא הגיוני, ומשעמם, רוב הסרט היה ככה: הם רוכבים על סוסים ונלחמים. רוכבים על סוסים ונלחמים. וכן הלאה. פשוט שיעמומון.
מלפנינו ישבו שני ילדים קטנים וחמודים שהסבירו אחד לשני את הסרט, ומעלינו ישבו חבורת בנים חפרנים, והיה אחד שכל הזמן עבר מאחורה והתחת שלו נתקע תמידית בראש שלי. רועי טען שזה רמז.
רוב הסרט הסתכלתי בסלולרי לראות מה השעה, וצחקתי עם רועי.
אחרי זה הלכנו לאלון, אבל הוא גירש אותנו מהר.
היום עשיתי קצת שיעורים בפסיכומטרי (אם אני אדחיק אותם ואת הפסיכומטרי זה ייעלם?), וישנתי, ולא מזמן ההורים שלי הלכו לסבתא, אז ככה שלי ולאחותי יש בית לבד. ייפי יאיי.
אני הולכת לצפות בטלוויזיה ולאכול משהו, מחר יש לי יום ארוך ומייגע.
כינוי:
.Fake Reality
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
