היום הלכתי בשדרות בולברד שבטורקיה
קניתי לי מגוון סבונים ריחניים וחביתות למפרע.
בקיצור, חזרתי למלון ברכבת.
בדרך הייתי חייב להוציא את מה שהתבשל שלי לאורך כל היום.
חפשתי שירותים, אבל כל תאי השירותים במלון היו מסריחים או שפג להם התוקף
באיזשהו שלב מאסתי בחיפוש, אז הוצאתי את השמייסר והתחלתי להשתין.
אחרי שנערתי אותו קצת ונגבתי בשטרות של דולרים. יצאתי לקרון ופתאום נזכרתי שלא התרוקנתי לגמרי, אבל זה כבר היה מאוחר מדי, כל הסביבה התמלאה בצואת כלבים.
זה הזכיר לי את היום שהבעלים הכלב של השכן לא לקח את החומטק של הכלב שלו בשקית, ושם לי את זה בפיתה. אני לא חושב שאכלתי כזה אוכל אקזוטי מאז - הארומה, מגוון הטעמים. הכל הזכיר לי את הבית.
את אותו יום בקונסטנטינופול, ביליתי עם חבר ותיק, שפיזונה.
כל היום הוא מברבר את השכל על עלאדם. אני חושב שהוא יותר מדי קורא ספיידרמן, פלייבוי וסופרמן.
בכל מקרה שפיזונה נורא רצה להכנס לחמאם הטורקי.
וכולכם זוכרים מה קרה בפעם שעברה שאני וחברים נכנסנו לחמאם הטורקי
(אוי אוי כל פעם שאני נזכר בזה יש לי עוויתות)
בכל מקרה, פתאום אבבה החליט שהוא לא אוהב את החמאם.
לא הבנתי למה, עד שהגיעו שלושה כושים משוגעים.
הם קראו לאבבה הצידה. הוא התחיל לחשוש ורצה לברוח, אבל הבטחתי לו שהכל יהיה בסדר, ושכדאי לו ללכת איתם.
אבבה חזר כשהוא הולך בפיסוק ועם טיפקס על הפנים.
מאז ועד היום הוא לא מספר מה קרה שם מאחורי השיחים.
אבל כל זה השתנה היום -
איך שאני משחיט את העתיקות בסלון של משפחת קיפניס, אני רואה את אבבה יוצא מהשירותים בחיוך של ניצחון
שאלתי אותו, "אבבה! למה החיוך?"
והוא ענה לי "אני בהריון!!"
נתתי לו סטירה והוצאתי לו את הכרית ממתחת לחולצה
"אל תעבוד עליי ככה בחיים שלך!!" צעקתי עליו בעודי מכה אותו בכל כוחי!
איך שאני מנופף בכרית החומה בידי השמאלית, אני קולט שהכרית היא בצורת כושי קטן והיא מייללת בבכי!!!!
סטרתי לאבבה על כך שהוא לא השתמש בקרם הגנה, וזה מה שיצא לנו, ואנחנו כל כך צעירים
לקחנו את התינוק, אני ואבבה, הלכנו יחדיו ללשכת האימוץ.
בדלפק חכתה לנו גברת יפהפייה.
חתמנו יחדיו על כמה מסמכים, והגברת זרקה את התינוק לכלוב יחד עם שאר התינוקות שמחכים לאימוץ.
אחרי שבוע התקשרו אלי ואמרו לי שבתור האפוטרופוס של אבבה, עלי ללכת לחתום על כמה מסמכים בלשכת האימוץ.
כשהגעתי לשם, חכה לי אדון יפהפה שאמר לי שלא נמצאו בעלים לתינוק.
הוא דרש שאני אעשה בדיקות גופניות, בין השאר הוא מישש לי את האשכים כדי לראות אם אני רציני או שזה סתם מתיחה - ככה הוא אמר.
אחרי שהוא מישש, הוא שאל אותי אם זאת מתיחה, ואמרתי כמובן שלא.
כתוצאה מכך שאין מאמצים לתינוק, מגייסים את התינוק של אבבה לצבא ילדי הפועלים השחורים
זה הזכיר לי מיד איך אבא היה לוקח אותי על הכתפיים, כי הרגליים כבר כאבו מבעיטות ילדי הפועלים השחורים
ידעתי שמדובר בטרגדיה לינוקה, ועל כן עשיתי קצת שרירים והפעלתי קשרים.
העיפו אותי מהלשכה בבושת פנים, ואני ואבבה הלכנו לשטוף את היגון בכוס בירצפת.
כשהגענו לגיי-בר הזמנו 5 כוסות בירצפת גדושים.
איש הברמן שאל אותנו "לכבוד מה החגיגה?", אז אמרנו ש"אם 5 כוסות גם 6 כוסות לא יעבירו את הטעם, אז אין לך מה לנסות"
כאן נגמר סיפורי
אני רוצה להבהיר, כי אני לא מנקה ארובות.
אוי שפיזונה קורא לי לחזור לג'קוזי למסאז'!
יאללה ביייייייייייייייייייייייי
נ.ב
צריך להרוג את גמדי הכפר
צריך להרוג את גמדי הכפר
צריך להרוג את גמדי הכפר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מיקו אבוטבולשווילי (China)