היום שנתיים מאז פתחתי את הבלוג הראשון.

הבלוג הזה.

היו לי הרבה תקופות שסגרתי את הבלוג אבל תמיד חזרתי.

גם היו לי מיליוני בלוגים בנוסף לזה, אלה שאני זוכר:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=21222, הבלוג שאפילו לא הספקתי לרשום פוסט אחד ושכחתי את הסיסמא ואז פתחתי את זה. מוזר שהבלוג עדיין לא נמחק.

בלוג שפתחתי עם מישהו בשם ניב של עיצובים, עם מספר שהתחיל ב70,000. נמחק.

בלוגעזרה שפתחתי לא מזמן כי שעמם לי וכמובן סגרתי, מתחיל ב170,000. (אני מתבייש לתת לינק)

תחרות היופי שניהלתי והגיעה לפעילים המצומצמת! http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=52827 נתרם על-ידי לאילנית ועכשיו כבר נראה כמו תחרות צילום שנסגרה לפני חודש.

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=159535 הבלוגצילום שגם אותו הפסקתי לעדכן.

והיו עוד המון בדרך, חלק אני זוכר וחלק לא.

אבל זה הבלוג העיקרי שלי.

עכשיו כבר עוד מעט בלוג מספר 200,000, שימו לב ששלי הינו 21,458. כמה זמן.

וואו, ישרא-בלוג התדרדר.

אני זוכר את התחלתי כאן, בתור ילד שהיה לו אתר שפתח עם חבר. האתר נקרא ליליפוט, אפשר לראות אותו כאן [הוא כבר לא קיים שנתיים גם בערך] http://planet.nana10.co.il/jonathankess/ken

לאט לאט הבלוג הפך להיות בלוג על חיי, בהתחלה היה כאילו חלק מהאתר.

בהתחלה רוב האנשים עיצבו לעצמם, בקושי היו בלוגי עיצובים.

הייתה את נל, שעיצבה ככל הנראה לחצי מהאנשים שהיו שם. היא הייתה מדהימה, אני לא אשכח אותה. היא נפצעה בפיגוע בהילטון טאבה ביד [לא קשה, מרסיסים], ומאז לא עדכנה.

יותר מאוחר, הרבה יותר מאוחר בעצם היו את ערוגות הפרחים שגם הן עיצבו מדהים, אבל אז כבר ידעתי לעצב יפה.

הרעיון של הפאקצות היה עוד חדש, והיה אפילו מצחיק, אבל עכשיו זה כבר עלוב, כמה אפשר?

אני זוכר את הבלוג לעזרת הבלוגים הראשון. היה מדהים גם. אבל שוב- חיכויים זה עלוב. זו אחת הסיבות שסגרתי את שלי שהיה.

הייתי רוצה לחזור לישרא של פעם.

בכל מקרה, זה לא אמור להיות פוסט פסימי אז הנה שמחה.

חחח.

הו וול, נגמר הפוסט. ציפיתי לכתוב יותר.

[אגב, אתם יודעים שאני בעצם כותב את זה ב28/10/05 בתור טיוטה? עכשיו, הזמן שאני כותב זה 18:00 בערב ב-28/10/05, פשוט משעמם לי נורא.]

סיום. סוף.