אני כל הזמן חושב עליה.

אני לא יכול להפסיק.

אני עצוב.

אני.. לא יודע מה להרגיש.

אני לא יודע מה אני בכלל מרגיש.

אני מבולבל.

אני כל הזמן חושב עליה,

לא יכול להפסיק לרגע.

אני לא יודע מה אני מרגיש,

אני מפחד שעמוק בלב יהיה לי פגע.

אני רוצה שהיא תכיר אותי,

אך כשאני לידה אני מתבייש.

אני רוצה שהיא תהיה איתי,

ובשביל זה אני לא אתייאש.

(אני יודע שזה עלוב, אני רק מנסה להעביר פה משהו)

מצטער על הפוסט הדכאוני שפתאום הופיע.

אני, רן, סבטה וכל השאר מתכוננים ומתכננים המון הפתעות למפגש. תתכוננו.