בסוף לא כתבתי בפירוט על ההופעה ביום שישי של מוניקה סקס.

שוב, היה אחלה, למרות שהיינו הכי קטנים שם.

הייתי עם מעין, שקד ואביגיל. והיה מדהים.

בהתחלה בתור עמדו מאחורינו חבורת בנות, שאחת מהן מישרא.

דיברנו איתן, התחלנו איתן, מה לא? XD

רציתי לצלם אותן במצלמה של הפלאפון, אבל אז גיליתי שאזלו לי הסוללות ואני לא אוכל לצלם גם בהופעה.

ואז נשארתי בלי כל מצלמה כדי לצלם D:

כשנכנסו למועדון התפעלנו קצת [נו, בכלזאת בארבי.]

ועבר לידי נער כשאני מותח את היד שלי ימינה, אני נוגע בחלק בתחפושת שלי בפורים שאמר לחברו: "אתה יודע מה רע במקום הזה? הוא בגודל של החדר שלי!"

האמת, אני ממש מקנא בו שיש לו חדר כל-כך גדול.

ניגשנו לבר, קנינו שתיה, השתנו וניגשנו למקום העמידה.

אני התחלתי להשתעמם אז הפרעתי לזוג אחת להצתרפת,

וגם דיברתי עם כל מיני בנות.

אחת מהן הייתה אחות של ילדה מהשכבה,

ואחת מהן ביקשה את הפלאפון שלי כדי לתת לחברה שלה שעושה סרט במגמת קולנוע בתיכון עירוני א'.

איזה מגניב אם יזמינו אותי P:

אז באו כמה אנשים כאלה לבמה, והתחילו לשיר.

חמישה שירים, ואז הם הלכו.

ואחרי רבע שעה מוניקה סקס נזכרו לעלות.

שחר אבן צור, המתופף המטורף,

פיטר רוט, הגיטריסט השולט,

יהלי סובול, הגיטריסט המגניב,

ועוד משקפופר מזוקן לא מוכר.

התחילו לשיר, ולשיר ולשיר.

והיה יפה.

ואז היה לי חם אז הלכתי לקנות פנית המחשב אצלי צבועה בכתום שתיה עם אביגיל,

ואז חזרנו.

ואז היו להיטים,

ואז שרו.

ושוב שרו.

ואז הם אמרו שזה השיר האחרון,

אומנם היו אחריו לפחות שלושה יש לי עשרה אצבעות ביד שירים.

ומעין עמד ללכת עד שאמרו לו שהם חוזרים XD

אני אדום כמו בלון אדום. טוב, לא.

ואז משום מקום נדחף איזה ערס גבוה שחושב את עצמו.

והוא הסתיר לנו.

"יש לך בעיה - בעית גובה. לא אשמתי שאני גבוה."

ואז נגמרה ההופעה והלכנו לשירותים,

ואז אני ומעין יצאנו החוצה ולא מצאנו את שקד ואביגיל.

חיפשנו הרבה, ואז התקשרנו אל אמא של שקד,

והיא אמרה שאבא של שקד כבר לקח אותן, ואז הם הסתובבו,

ולקחו אותנו.

תודה :)

[אהא. עצוב, הן קוראות פה. אבל אני לפחות משתדל לא להימנע מלכתוב דברים אישיים.]

ואז חזרנו, אני חושב.

והלכנו לישון.

חיחי, זה אמיתי לגמרי.

סטיקרים שעלית עשו לשוקולד פרה כאילו אני כרגע לובש ג'ינס וחולצה ירוקה עם הדגל של אמריקה לבחירות, וממש השקיעו עם חולצות וכאלה.

ובמקרה גם אמא וגם אבא שלי [שיודעים על הבלוג, אבל לא קוראים בו] היו נחמדים אלי, אחרי שרבנו הרבה ביום שישי, ושניהם נתנו לי שקית שכזו עם מדבקות, סטיקרים וחולצה!

וואו. השלמנו מהר.

וגם ביקשתי מאמא לעשות בפסח מסיבת פיג'מות בבית עם בנים ובנות.

והיא באמת הסכימה לחשוב על זה!

וואו, בתחילת הפוסט הזה הייתי עצוב ועכשיו כשאני כותב את כל זה וחושב על זה אני שמח :)

בכל מקרה, אם אתם רוצים להצביע לי בInter8ing,

אתם יכולים ללחוץ על אחד מהסטיקרים למעלה.

או לשלוח SMS אל המספר 8686 ובהודעה יהיה כתוב את המספר 880856.

תודה!

פורים.

סופסוף החלטתי על המסך של המחשב שלי שטוח תחפושת.

אבל בגלל שאני אבוא איתה למפגש ישראבפורים ב-13/3/06 אני לא אגלה P:

קשה לעשות אותה.. למרות שזה נשמע קל :]

וואו. אני באמת שמח. כל משפט אצלי נגמר בסמיילי! ^^

דיי. זה מוזר נורא.

קרה לי משהו, מוזר, משונה, משמח, מעציב, מפחיד, מאיים...

אני במערבולת רגשות.

אבל אני לא יכול לחשוף את זה כאן, בבלוג.

יותר מדי אנשים קוראים.

אבל זה לא כזה חשוב עכשיו, כי אני אפילו לא בטוח שזה זה.

בשלב מסוים אני כן אכתוב על זה פה.

פתחתי בלוג אישי, שאני לא מתכוון לספר אותו לאף אחד, חוץ מלמעין.

והוא לא יתגלה פה, כי הכל יש לי 106 אנשים ברשימה של המסנג'ר שם בדוי.

אם קראתם את אחת ההערות הקטנות והלא-קשורות וחשבתם שהן מתקשרות לטקסט,

טעיתם.

יונתן.