מסתבר שהמשפט שהיה לסדאם חוסיין היה בעצם משחק אבן-נייר-מספריים:

סדאם: "משעמם לי"

סדאם: "יש לי רעיון! בואו נשחק אבן-נייר-מספריים!"

הבחור הזה: "אני יכול גם להשתתף?"

סדאם: "לא!!!!!!!!!!!"

סדאם: "האם אני אבחר אבן?"

סדאם: "או נייר?"

סדאם: "או אולי מספריים?"

סדאם: "אתם לא יודעים!"

האיש הזה: בנאדם, תגיד את זה, אל תירק את זה!"

סדאם: "מה שתגיד, בוא נשחק"

סדאם: "אבן!"

השופט: "שני ניירות!"

סדאם: "בנאדם, זה לא הוגן, שני ניירות?"

השופט: "שני ניירות זה יותר טוב, הם מכסים את האבן פעמיים! האבן שלך לא הולכת לשום מקום!"

סדאם: "שני הניירות שלך יכולים לקפוץ לי, עכשיו בוא שחק ברצינות"

השופט: "נייר אחד"
סדאם: "יד נמר, יד נמר תמיד מנצחת נייר, מה אתה לא מכיר יד נמר? היא תמיד מנצחת נייר!"

סדאם: "תשאל אפילו את עזיז!"

עזיז: :יד נמר תמיד מנצחת נייר."

סדאם: "תודה אחי!"

השופט: "אוקיי מה שתגיד סדאם, אין יותר יד נמר, בלי זה!"

סדאם: "תמשיך לבכות, תבכה לי נהר של דמעות, זה לא אשמתי שאתה לא מכיר את יד הנמר"

השופט: "היית צריך לבחור משהו נורמלי, אולי ככה לא היית מפשל"

סדאם: "אתה בטח לא מכיר גם את טיל העט, נכון?"

שופט: "טיל? איזה טיל?"

סדאם: "טיל עט משתגר! קאבום!"

השופט: "אוקיי אני לא משחק יותר, אין כזה דבר טיל עט ואין כזה דבר יד נמר, אתה סתם ממציא שטויות"

סדאם: "אני לא!"

השופט: "אתה כן"