בלוג המוזיקה הגדול שלי ושל מעין, כולכם מוזמנים לבקר!

ואז יום כיפור. עבר עלי סך הכל יום כיפור די משעמם. בערב נסעתי עם כמה ילדים עד שרבתי עם מעין בגלל שטות, ואז לא היה לי מצב רוח לנסוע אז די הייתי לבד.
אז בסוף השלמנו ונסענו לארם. אצל ארם שיחקנו GTA והיה מגניב. ואז באה ילדה בשם שחר מהכיתה שלנו ועוד שתי חברות שלה שפגשנו בדרך כי הן רצו לבוא אל ארם XD
והן היו מוזרות, אבל הן קוראות אצלי אז אני לא אכתוב עד כמה...

בקיצור, בסוף נסענו כל אחד לדרכו, והלכתי לישון. למחרת קמתי בסביבות 12, קבעתי להיפגש עם יוני אבל הוא הבריז לי אז לא היה לי עם מי לנסוע, אז התקשרתי אל מעין.
כשדיברתי איתו הוא סיפר לי שאיימו עליו אם סכין כשהוא נסע על האיילון וכמעט גנבו לו את האופניים (אני לא רוצה לפרט כאן, אם הוא ירצה הוא יעדכן על זה ואם לא אז לא) וממש דאגתי לו אז באתי אליו,
והייתי אצלו עד סוף יום כיפור (וגם אצלו פתחנו את הבלוג), אז לא ממש נסעתי. למרות שהיה נחמד אצלו, היה אוכל טעים וראינו סאות'פארק

ובקשר ליום כיפור - אני אישית לא צמתי וגם לא מתכוון לצום בשנים הבאות.
זה נראה לי ממש טיפשי. כלומר, מי שצם בגלל שהוא מאמין באלוהים או רוצה באמת לכפר על החטאים וכל זה, שיהיה לו בכיף.
אבל אני הכי לא מבין את אלה שצמים או בגלל ההורים שלהם, או בגלל לחץ חברתי (שכל החברים צמים אבל הם בכלל לא מאמינים אז הם עדיין צמים) או אלה שרוצים "לנסות איך זה". מה יש לנסות? להרעיב את עצמכם? זה לא בריא, לא מרזה (כן כן, זה לא מרזה כמו שתרזו אם תאכלו משהו קטן כי הגוף צריך לאכול משהו כדי להתחיל לשרוף קלוריות) ובטח שזה לא כיף.
לדעתי מי שצם פראייר, אני טחנתי לי אוכל בכיף

אתמול, יום ראשון, הלכנו לבצפר כרגיל וב-5 ביקשו שנחזור לבי"ס על מנת לצאת לטיול בנגב עד 2 וחצי בלילה. היה ממש ממש משעמם. אבל ממש.
הלכנו מסלול קצר עם עצירות כל 10 דקות, וגם ככה לא ראו כלום. ורק הנסיעה באוטובוס הלוך וחזור היתה איזה 4 שעות, יותר. לפחות יש לנו היום יום חופש.

ומחר, יום שלישי, יש לנו יחידת מתמטיקה. אמרו לי שיש בוחן אבל לא ידעתי עליו אז אני מאוד מקווה שלא כי אני גרוע XD
ואחרי זה יש שתי יחידות של לעצב את הכיתה. בחרנו לעצב אותה השנה בסגנון מוזיקה ישראלית, לפי עשורים מאז קום המדינה (כי צריך לעשות את זה לכבוד 60 שנות מדינה).
אז הקטע שאני "מוביל" את הקבוצה שאחראית על העשור השלישי, 68-78, וזה ממש גרוע כי אין שם שום דבר מעניין באמת (חוץ מכוורת ואולי אריק איינשטיין ושלום חנוך).
וזה הולך לצאת גרוע כי היו צריכים לתת לילדים שמבינים במוזיקה להחליט על זה, כי נתנו לילדים מפגרים להחליט ששנות ה-90 זה "פופ" (כששנות התשעים ידועות בתור שנות הרוק).
בסוף מעין ואני שכנענו אותם שזה רוק XD
וגם המחנכת נתנה לנו רשימת אמנים בולטים לכל עשור, והיא רשמה מלא שטויות חחח. לא נורא, אני לא צריך לצפות שייצא משהו טוב שקשור למוזיקה עם הכיתה הזו
 
עד כאן להיום, אני צריך ללכת לאכול.
יונתן קסלר