רק כי הרבה זמן לא עניתי - אז עכשיו אני אקדים את כולכם. השאלון השבועי של שבוע הבא.

מה את חושבת על השם שלך?

אני לא אוהב אותו. מעדיף קסלרD=

מדוע קראו לך בשם זה?

כי אהבו את השם, אני מניח.

האם את מרוצה משמך? מדוע?

לא, כי... אני לא אוהב אותו. שם של חננות.

האם לשמך יש פירוש? אם כן, מהו?

יש לו פירוש תנ"כי שאני מאוד לא מחבב - י"ו נתן, כלומר אלוהים נתן. עזבו >_<

אם היו אומרים לך שאת חייבת לשנות את השם, לאיזה שם היית משנה?

שמות שאני מאוד אוהב לבנים זה תום ואיתי.

האם את מכירה אנשים שיש להם שם כמו שלך? כמה אנשים כאלה יש?

וואו, הרבה מאוד.

האם היה אי פעם מישהו שצחק על שמך? מדוע?

לא חושב.

מה השם הכי מצחיק ששמעת?

וואי יש מלא! יש שם כזה "אוחזת-ענף-השקד" XD אה והיה לנו לא מזמן בשיעור אוריינות מאמר כזה על שמות יוצאי דופןXD אז היה שם... רוממתי-עזר, מהתנ"ךXD היה אֵגְדָה למישהי שנולדה באוטובוס של אגדD= יש לי עוד מלא ששמעתי עליהם אבל אין לי כח..^_^

האם שמך הוא גם שם של בן?

רק של בנים

האם את מאמינה שכאשר מישהו נקרא על שם, הוא ירש את תכונותיו? 

ממש לא.

היום היה לי יום ממש חרא בבית ספר.

כל מיני דברים קטנים שהצטברו ביחד וכבר ממש עלו לי על הראש.

כל הדברים הקטנים והמציקים האלה מעצבנים אותי כל כך. השכבה שלי כל כך מעצבנת אותי.

באמת שכבר אין לי זין לסבול אותם עוד שנה וקצת.

פשוט - תפסיקו להציק. בבקשה.

אני אוהב אותך. מאוד. את יודעת שאני לא שונא אותך.

אז פשוט... דיי עם הצומי, עם הרחמים העצמיים האלה.

במקום לרחם על עצמך את יכולה להשתנות. לחזור למה שהיית פעם. להראות יותר אכפתיות, יחס..

זה בכלל לא נראה כאילו את זוכרת שאני קיים. לא טורחת לדבר איתי בקושי. זה גם ככה קשה לי שאנחנו בקושי נפגשים, אז למה את רק מקשה עלי עוד יותר?

לפחות דברי איתי, או משהו.

חזרתי עכשיו מבילוי מאוד מהנה עם יוליה ונעה בסנטר, ואין לי כח להמשיך עם הפוסט דיכי הזה

היה ממש כיף,

בהתחלה היינו בגן העיר ואז הלכנו לבוגרשוב,

וסוף סוף אחרי שנים שאני מחכה קניתי 3 חולצות של Happy Tree Friends! זה כזה מ!ש5ם! XD

סתם, אחת כזו חומה עם הוורוד שמחזיק מספריים, עוד אחת שחורה עם עיגול כחול ודמות אדומה חמודה כזו ^^ והאחרונה שחורה עם דמות צהובה שעפו לה הידיים ומדמם משםD=

אחכ הלכנו לסנטר וקניתי סיכה של בובספוג כי הייתי צריך כסף קטן למיניבוס חזרה >_<

עכשיו חזרתי ואני כבר שבועות מנדנד להורים שלי שיקנו לי מאוורר כי הישן שלי התקלקל ונורא חם לי בלילה.

אז להפתעתי אני נכנס לחדר ואני רואה את אבא שלי מתקין לי מאוורר שהכפתורים והרגליים סגולים >< אז אני אאלץ לישון עם זה בלילה וביום אחביא את זה במרפסת שטויות.

המשלחת של הלוס אנג'לסים (קראו פוסטים קודמים) נסעה. לא נעים לי להגיד את זה, וגם די עצוב לי, אבל זה משמח.

כל כך ציפיתי לזה, קיוויתי באמת שאני אתחבר איתם. לא דמיינתי לעצמי בכלל שכולם יתחברו איתם ודווקא אני בכלל בכלל לא.

בנוסף לזה, גם הילדים שהתייחסו אליהם כל הזמן קצת שכחו ממני. אז אני מאוד מקווה שזה יעזור להם להיזכר שאני קיים. זה ממש מוזר, אין לי מושג למה כולם התחברו איתם ואני לא.

אני בן אדם די חברותי, מתחבר עם אנשים בקלות.

אולי זה פשוט היה לי שונה כי הם לא מאותה תרבות כמונו. למרות שבכל זאת גרתי בארה"ב 3 שנים בילדותי ככה שאני עוד מבין את כל התרבות שלהם קצת.

דווקא קיוויתי שהעובדה הזו יותר תעזור לי להכיר אותם. לא נורא, יש את שנה הבאה, שבה אולי אני אטוס אליהם.

טוב, לא. הם יתנו רק למי שאירח לטוס, זה ממש ברור. אבל לא נורא, יהיו לי עוד הרבה הזדמנויות להכיר אנשים חדשים בחיים.

אפילו אמריקאים ואנשים מחו"ל.

אני ממש רעב והאוכל מוכן,

אז אני אנטוש אתכם.

וואו, בזמן האחרון יוצאים לי פוסטים ממש ארוכים, זה נחמד

יאללה ביי (:

יונתן קסלר