לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


כינוי: 

בן: 29



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2004    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2004

דרכים מצחיקות להרוג את חני


כמה דברים לפני שתתחילו לקרוא:

1. העתקתי את זה מאיזה בלוג בתפוז, ולא היה לי כוח לשנות את מה שכתוב ולכן זה כתוב בלשון בת

2.  מי זה חני?

3. קטע זה אינו לבעלי לב חלש

 

הנה זה בא..

דרך מס` 1 - חנוכייה אנושית. [או שלא]
לוקחים מכונת גילוח ומגלחים את גבתו של חני (כמובן שזו צריכה להיות מכונת גילוח חד פעמית, כי מעטים האנשים שירצו להשתמש בה אחרי זה). קושרים את חני לעמוד חשמל ומאכילים אותו בונזו, ובינתיים לוקחים קצת שעווה וקצת שיערות מהגבה ומתחילים לעשות נרות לחנוכייה. יש לעשות זאת בכפפות בלבד, כי כולם יודעים שגבתו של חני מכוסה חומר חומצתי מסוכן (וזה גם די מגעיל). אז אחרי ששמונת הנרות מוכנים - לוקחים את מה שנשאר מהגבה ועושים שמש. השלב הבא - לוקחים את חני ושופכים עליו דבק מגע 5 שניות, ואז אומרים לו לעשות ציפור. בינתיים שהוא מנופף בידיו בהיסטריה, הדבק מתייבש וחני פשוט קופא כשידיו מונפות לצדדים בדיוק בפוזה הנכונה. אז לוקחים את הנרות ומדליקים אותם וממקמים אותם על ידיו של חני בשיטה הרגילה - מחממים את בסיס הנר בלהבה של נר אחר ותוקעים את זה במקום המתבקש. בשלב זה חני אמור לצרוח כל פעם שתוקעים עליו את אחד הנרות, אבל הוא לא יכול לזוז! הידד! את השמש תוקעים על ראשו של חני. הנרות נמסים לאיטם, וכשכבר לא יישאר נר - חני כולו יעלה באש (דבק מגע - חומר דליק ביותר!) וימות.

דרך מס` 2 - סלט.
לוקחים את חני,מציירים לו מטרה על הגב ומשחררים אותו לחופשי. בינתיים שהוא רץ לו בכיף (באימה, בכיף... אותו דבר), אנחנו לוקחים יורה וטוענים בו חץ הרדמה, לאחר מכן - יוצאים למצוד חני ומרדימים אותו בעזרת החץ (בנקודה זו היינו יכולים גם להרוג אותו, אבל אז זה לא היה מעניין). לוקחים את חני כשהוא בעודו בחיים (אם ההשערה שלי לא נכונה והוא לא זומבי - ראו דרך 3), ושמים על שולחן ניתוחים (או כל שולחן שנמצא בזמין).  לאחר מכן לוקחים כלי מיוחד שהוא כמו סכין מיוחדת לפשיטת עור (תשאלו את פושט העורות הקרוב לביתכם), ופשוט מקלפים מחני את העור (אם זה הולך קשה והסכין כל הזמן נתקעת בבשר המשפריץ לכם דם לעין, תרככו קודם את העור במים רותחים). אחרי שרוב העור מקולף, צריך לחתוך אותו לפיסות שווה ולהכניס אותו לקופסא שפעם אמאל`ה הייתה שמה שם חסה לסלט. עכשיו הגיע תורם של השרירים - עוקרים כל שריר ושמים אותו בקופסא נפרדת, את העיניים יש לטבול בדם ולהכניס בהם קיסמי שיניים עם ניירות צבעוניים כאלה (לקישוט). עכשיו יש לנקות את העצמות מכל מה שנשאר ולתת את זה לכלב של השכן (במידה ואין לשכן כלב - לכת השטן, הם כבר ידעו מה לעשות עם זה...). עכשיו יש לקחת את כל המרכיבים שנשארו ולקצוץ לסלט אדמדם ונאה. ב=ת=א=ב=ו=ן=! 

דרך מס` 3 - המוות שאחרי המוות.
אז ככה, קודם כל הקדמה קצרצרה: יש לי השערה שחני הוא בעצם זומבי גייזרי מהחלל, שהרגו אותו כמה מאות קודם כשצדו גובלינים בהרים, ועכשיו הוא קם לתחייה במטרה להשמיד את כל המין האנושי (אני דווקא בעד, אבל זומבים זה רע).
כדי להרוג זומבי, יש לשרוף אותו עד אפר מכיוון שאפילו אם תכתכו אותו למיליון חתיכות - הן יתחברו בחזרה וירדפו אתכם עד שתמותו. בגלל זה צריך לגרום קודם כל לחני לרדוף אחריכם ואז לקחת להביור (flame-thrower) ולשרוף אותו עד שיהפוך לאפר. לאחר מכן, יש לקחת את האפר במהירות ולסגור אותו בכספת ואז לזרוק אותו לים (לא לזרוק אותו על החוף, איפה שהילדים הקטנים יכולים למצוא אותו בקלות, אלא ממש לים).

דרך מס` 4 - באדג`י, תיזהר!!
הולכים לבסיס צבאי, גונבים מסוק, טסים עד שמאתרים את חני, מכבים את המנועים במסוק בדיוק מעל חני וקופצים עם המצנח. והנה המבצע הוכתר בהצלחה - המסוק התרסק על חני (וכמובן שהוא מת).

דרך מס` 5 - Mafia style.
השלב הראשון (הקל ביותר) - להרוג את המאפיונר הראשון שנקרא בדרככם, כשאתם מחופשים לחני (מוכרים תחפושות כאלה בשוק השחור).
השלב השני (המסובך מביניהם) - להשיג לחני רכב גנוב שבו הוא ייסע להנאתו (או לענותו... מוהאהאהא!..) על גשר סן-פרנסיסקו, ואז יתרחש מרדף של מכוניות המאפיה השחורות והמגניבות אחרי הרכב הגנוב והאומלל של חני, עד שאחת ממכוניות המאפיה יתפוצצו (ממטען חבלה שנניח שם כדי לגמור סופית את קשרינו עם העולם התחתון, כי סביר להניח שאחרי הפרשה יהיו חקירות משטרתיות בעניין). מהדף הפיצוץ, הרכב הגנוב שעליו נוסע חני יעוף מהגשר ישר לתוך הים, ושם הוא יטבע וימות /סלאש - הדור הבא/ יחזור בסרט ההמשך בתור האבא של הרוצח.

דרך מס` 6 - כוחה של אמת.
זו אולי דרך פשוטה, אך חזקה ביותר!
נביא את חני לשיחה, ונספר לו את כל האמת על הסרטים הצבועים (תרתי משמע) שראינו בילדותנו: דרדסית היא לא בת יחידה בין אין סוף בנים - היא טרנסג`נדרית, פרנסין היא לא טום בוי - היא בוי בשם טום (כל הזכויות שמורות למיטל פרום דה סאמרה שואו), למומינים אין שירותים בבית - לפיכך אין הם יצורים חיים (כי לפי מה שלמדנו בביולוגיה בכיתה ז` - כל יצור חי צריך להפריש דברים), מר פלפל הוא לא בעלה של גברת פלפלת - הוא אחיה, שאלתיאל קוואק אינו יודע לעוף, פיקצ`ו אינו בתול, ערוץ 6 הוא לא ערוץ ילדים - הוא ערוץ חדשות (או ההפך, במקרים מסויימים), שרדר זה לא שם - זה מותג.
אחרי כל זה, אני מבטיחה לכם שהוא ילך ויתאבד לבד.

דרך מס` 7 - ..זה מפחיד מדי! אני לא יכולה לתת לזה כותרת!..
טוב... אני אנסה לספר את זה מבלי לצרוח באימה אחרי כל מילה.
לוקחים את חני (כן... המוטציה החד-גבתית ההיא...), שמים אותו על כיסא (הדבר הזה שאנשים נורמליים יושבים עליו, ואנשים עוד יותר נורמלים בודקים אם יש עליו מסטיק לפני שיושבים עליו), קושרים אותו לכיסא בחבל (הדבר הזה שקופצים איתו...? יש לו עוד שימוש), ואז הולכים לכלא ויצו לשלב 2.
עכשיו, אנחנו נמצאים בכלא ויצו. כדי לאפשר ביצוע כמה שיותר טוב של התוכנית, יש לנקוט באמצעים מסוכנים ואף תתכן הקרבה עצמית לצורך רציחת חני. יש להיכנס לאחת מכיתות ח`-ט` /הסלאש מכה שנית/ או כל מגמת תקשורת בכיתות המתקדמות יותר, בשעת ההפסקה (כשכל הפקאצות הטיפשות מסתובבות בחוץ ומתחרמנות עם כל ערס שנמצא בהישג יד). ואז יש להתקרב לתיק של פקאצות ו... לחטט בו (אמרתי לכם שיש צורך בהקרבה עצמית!). לאחר חיטוט ברוב התיקים, יימצא באחד התיקים דיסקמן ודיסק. הדיסק כמובן יהיה של אחד מהזמרים(?!)-המזרחיים-שאין-לנקוב-בשמם, וזה בדיוק מה שנחוץ לנו להשלמת התוכנית. ניקח את הדיסקמן בעזרת הכפפות שהגנו עלינו מהגבה של חני בדרך מס` 1, ונרכיב את האוזניות על אוזניו של חני. בפעולה פשוטה של לחיצת כפתור נאפשר השמדה של חני תוך כמה שעות של האזנה ל... דבר הזה.

דרך מס` 8 - יש המון דגים בים.
לוקחים את חני וקושרים אותו חזק-חזק כדי שלא יוכל להזיז אפילו את קצה הבוהן המסריחה שלו. אז מעמיסים אותו על מטוס יחד עם המזוודות וטסים לאמזונס, שם יש נהר עם דגי פיראנה קטלניים וחמודים. ואז חני כמובן מתחנן ובוכה, ומעדיף כבר שאני אביא אותו למאכל לאנקונדה... אבל לא, לי יש לב של אבן. אנו מורידים אותו לאט למים בעזרת מכונה מיוחדת שהתקנו על העץ הסמוך. בהתחלה רק את כף הרגל הימנית - אותה הדגים מחסלים תוך דקה, ואז גם את המשך הרגל השמאלים בלבד עד הברך. נעצור דקה להתענג על זעקות האימה וצרחות הכאב של היצור, ואז נמשיך עם הרגלה השניה בדיוק עד אותה נקודה. עכשיו נהפוך את חני, כשראשו כלפי מטה ונכניס רק את קצות שיערו השמנוני והדוחה לתוך המים. כמו שאנחנו רואים בניסוי זה, הדגים נמנעים מלגעת בשיער שלו. כעת נכניס את ידיו של חני למי הנהר, ונראה כמה דגי הפיראני אוהבים בשר ע"י מבט מהיר אל המים הנצבעים באדום כהה. נשארו שאריות בשר על העצמות, אבל נטפל בזה אחר כך... קודם נטבול את ראשו של חני במים. הנה, הוא מת עוד לפני שהספיק להיחנק מחוסר אוויר. אחרי שנוציא את הגולגולת שלו מהמים נראה שמלבד שאריות העיניים לא נשאר כמעט כלום, מהסיבה שלא היה לו מוח מלכתחילה. כמובן שנבחין בגבה הענקית, שצפה לה על פני המים והדגים סירבו לגעת בה.

דרך מס` 9 - בלתי-מקוריות לשמה.
לקחת את חני ולירות בו.

דרך מס` 10 - קומבינה.
קודם כל, נרדוף אחרי חני עם להביור כשהוא מכוסה בדבק מגע שלוקח לו 100 שנה להתייבש. אחרי שנתעייף מהמרדף, ניקח את חני לרחצה קלה בנהר האמזונס, כדי שיכייף עם הדגים.  אחרי זה נאכל קצת סלט-חני, ואת שארית היום נבלה בהקאה בשירותים של איזה מאפיונר עשיר ומת. ננסה לירות בחני תוך כדי השמעת שירים מזוויעים ומזרחיים, אך חני הוא זומבי ולכן לא ימות.  נזמין את חני לחגוג עם כת השטן את חג החנוכה, וכדרך אגב נספר לו שכל הסרטים שגדל עליהם הם שקר אחד גדול. ולקינוח נרדוף אחרי חני בגשר סן-פרנסיסקו, ונפיל אותו מהגשר בסטייל שקיים רק בסרטים של גיבורי על. אחרי שחני יתרסק בים, הוא ייסחף לנהר האמזונס - שם ייבקרו אותו שוב חבריו הדגים.
ואז יתרסק עליו מסוק.

נכתב על ידי , 31/12/2004 14:10   בקטגוריות פוסטים בלי קטגוריה  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של FemmeFatal ב-5/1/2005 19:40
 



לדף הבא
דפים:  

433,921
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליונתן קסלר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יונתן קסלר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)