3 שנים נגמרו. כ"כ הרבה חוויות... התנסויות...

אני עדיין אוהבת אותך. ולא זאת לא אהבה טהורה, לא כמו בסרטים. אני לא יכולה להגיד שאני כ"כ אוהבת אותך עד כדי כך שאני לא מסוגלת להסתכל על אף אחד אחר. נכון, בגדתי... במודע. לא פעם ולא פעמיים...

אבל כן אני בכל זאת אוהבת אותך... אני נמשכת אלייך... כשאני רואה אותך אני רוצה רק לנשק אותך...להיות איתך.. להרגיש אותך...

עצוב לי עכשיו, לראות אותך כל יום ולדעת שאתה לא שלי יותר.. כי אני יודעת שהיית נאמן לי, שהיית רק שלי!

אני יודעת שלא התחלת עם אף אחת אחרת ולא התנשקת עם אף אחת אחרת... אני כ"כ אוהבת אותך על זה.

אנחנו שונים, לגמרי. אין לנו אותם חברים, עיסוקים, דעות וכו'.

אני לא חושבת שאתה יפה, ולפעמים אתה ממש מעצבן אותי בדברים שאתה עושה ואומר.

העקשנות שלך מוציא אותי מדעתי... והעניין שאתה תמיד כ"כ בטוח בעצמך.

אבל אני בכל זאת אוהבת אותך. אני רוצה שתחזור להיות שלי ורק שלי.

אם תהיה לך מישהי אחרת פתאום אני באמת לא אצליח להתגבר על זה.

אתמול כמעט סיפרתי לך על מה שהיה ב3 ימים האלה.

כן הייתי עם מישהו אחר. והיה לי טוב איתו. אפילו טיפת מצפון לא הייתה לי!

עכשיו זה נגמר, לגמרי. בפעם המליון בערך.

אצטרך למצוא לי מישהו אחר. אבל אהבה ראשונה לעולם לא שוכחים, אני בטוחה!

עושה לי טוב לבגוד. לדעת שאני עם מישהו אחד ובו זמנית להיות עם מישהו אחר.

זאת הנה שאי אפשר לתאר.

כ"כ כיף לדעת שבזמן שהבן זוג שלך נאמן לך את עושה חיים עם מישהו אחר והבן זוג שלך לעולם לא יידע.

זה נשמע מרושע... אבל אני באמת חושבת שזה עושה את הקשר יותר מעניין.

ממ..

או כמה או כלום. זה תמיד קורה לי.