שיש חופש ואין לי מסגרת.

כן עכשיו תחשבו שאני חננה אבל זה לא צריך בהכרח להיות מסגרת לימודית.

פשוט כל מסגרת.

כי אני מוצאת את עצמי יושבת בבית ולא עושה כלום עם עצמי חוץ מלאכול.

ואז כשאני אשקול טון אני אתעורר פתאום ואגיד מה קרה לי? איך הגעתי למצב כזה?

יואו בא לי למות.

עוד שעה יאיר הבוקר
והשחר יעלה ויזכיר
עוד חיוך שטוף באושר
מנשיקה של אוהבים
עצמתי עיניים ולחשתי לו בוא
אהיה מאושרת כשאהיה רק איתו

נכון?

גם אם כן זה לא יעזור..

צריכה לחכות בסבלנות לחופש.רק אז אולי אלוהים יהיה בצד שלי.