וישאר זה החלום שלך,
ואילו אני, עובר אורח.
נוגע לא נוגע, במה שחלמתי למציאותי.
הניחוח עוטף ומחבק כזרועות של חום
ובלילותייך שלך, כשנכבים האורות,
קר.
ולא שמיכה, לא נגיעה, ולא אהבתי
תוכל לחמם.
אט אט, כשעפעפייך, נוגעים אחד בשני,
עינייך נעצמות.
ועולם נגלה.
עולם שגלוי וחשוף לך בלבד.
ומי יודע אשר בעולמך?
אילו גוונים צובעים אותו
ומדוע כה נעול גנך.
הינני עובר אורח,
נוגע, לא נוגע, במה שחלמתי למציאותי,
כי אותך חלמתי,
איתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
